לשכת עורכי הדין תומכת בהמלצות שהגישה הוועדה לבחינת הפתיחה של בתי המשפט לתקשורת אלקטרונית, בראשה עמדה שופטת בית המשפט העליון, דורית ביניש (על שמה קרויה הוועדה), לפיהן יש לנהוג בזהירות בנוגע להרחבת היקף הסיקור האלקטרוני של הליכי משפט.
ככלל, סבורה הלשכה, כי ראוי לחשוף לשידורים הליכים שיש בהם עניין ציבורי ממשי ומשפטים בעלי חשיבות היסטורית נדירה. הלשכה סבורה, שיש להתיר פניה של התקשורת האלקטרונית לנשיא בית המשפט בו מתקיים הליך, שלדעת התקשורת מהווה מוקד לעניין ציבורי, ולבקש להתיר צילום המשפט.
לדעתה, יש להתיר צילום כזה בתנאים מגבילים: בבית משפט שהוא ערכאה ראשונה תציב הנהלת בתי המשפט מצלמה אחת קבועה שתצלם את כס השיפוט, ולא תקלוט את פני הנאשם והעדים בהליך פלילי.
מצלמה בפוקוס קבוע ובלי "קלוז-אפים"
כמו כן, בבית המשפט העליון תוצב מצלמה אחת שתקלוט את שולחנות עורכי הדין וכס המשפט. המצלמה תהיה בפוקוס קבוע ולא תבצע תמונות תקריב של הנוכחים באולם. בתום יום הדיונים יוכל כל עיתונאי לקבל עותק מהחומר שצולם.
עוד מציעה הלשכה, כי לבית המשפט תהיה סמכות גם להתיר שידור ישיר באמצעות אותה מצלמה ומיקרופונים יעודיים במהלך יום הדיון.
ראש לשכת עורכי הדין, ד"ר שלמה כהן, אמר: "אנחנו חיים בחברה שמאמינה מצד אחד בהגברת השקיפות, במיוחד כאשר מדובר במערכת המשפטית שהיא מערכת ציבורית חשובה מאוד, וחשוב מאוד שתהיה בה שקיפות. מאידך, בהליך השיפוטי עצמו לעיתים קרובות עוסקים בדיני נפשות, בגורלות, בחיים של אנשים. נוכחות של מצלמה או מיקרופון עלולה לשבש את ההליך".
המלצות ועדת ביניש
בפני ועדת ביניש הובאו ההסדרים הנוהגים במדינות אחרות וכן ניסויים ומחקרים שנערכו בתחום בעולם. הוועדה הסיקה, שיש לנהוג במתינות ובזהירות בנוגע להרחבת היקף הסיקור האלקטרוני של הליכי משפט בישראל ואין הצדקה להנהיג תיקוני חקיקה בעניין זה.
הוועדה הציעה לאמץ הסדר ניסיוני זהיר ומוגבל בזמן, שיבחן הלכה למעשה את שאלת הסיקור האלקטרוני. לדעתה, הניסוי צריך להיערך אך ורק בבג"צ. חבר אחד בוועדה היה בדעת מיעוט, לפיה יש להרחיב את הניסוי גם להליכי משפט אחרים.
הוועדה המליצה כי במסגרת הניסוי, ייענה בג"צ בחיוב לבקשות לסיקור אלקטרוני, רק כאשר זה משרת את האינטרס הציבורי ועשוי לתרום לידיעת הציבור אודות עבודתו של בית המשפט. כך למשל, בעתירות העוסקות בנושאים חוקתיים, בעתירות הדנות בסוגיות חברתיות או כלכליות המצויות על סדר היום הציבורי או בעתירות המעוררות עניין ציבורי אחר.
לא להתיר סיקור ביתר הערכאות, בוודאי לא כשיש עדים
לפי שעה, ממליצה הוועדה להותיר את המצב הנוכחי על כנו ביתר הערכאות. הוועדה סבורה, כי על בתי המשפט לנהוג בזהירות רבה, ולהתיר סיקור אלקטרוני של הליכי משפט שאינם הליכי-בג"צ, רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, המעוררים עניין ציבורי-כללי מיוחד.
לדעת הוועדה, אין להתיר בכל מקרה כניסת תקשורת אלקטרונית לאולמות המשפט, בהליכים דיוניים בהם נשמעים עדים. עם זאת, יש מקום לשקול במקרים מיוחדים ומתאימים התרת צילום והקלטה של הליכי משפט לצרכים תיעודיים או לימודיים; ניתן יהיה לשקול שידור למטרות כאמור, רק בחלוף זמן ניכר ממתן פסק דין סופי בהליך ובכפוף להסכמת המשתתפים שנטלו בו חלק.
להקים ועדת היגוי
לשם עריכת הניסוי בבג"צ, המליצה הוועדה להקים ועדת היגוי מקצועית, אותה ימנו יחד נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים. זו תדון בהיבטים הטכניים והתקציביים הכרוכים בעריכת הניסוי ותקבע את הכללים והמגבלות שלפיהם הוא יופעל. מוצע, כי הכללים שייקבעו על-ידי ועדת ההיגוי לשם הסדרת תנאי הניסוי, יעוגנו בהנחיות מטעם נשיא בית המשפט העליון.
הוועדה הציעה לשקול, אם הדבר אפשרי מבחינה מעשית ותקציבית, צילום והקלטה של ההליכים המתקיימים בפני בית המשפט העליון לצרכים ארכיוניים והיסטוריים, כאשר במקביל ייקבעו כללים לשימוש בחומר ולאופן שמירתו.
גלאון: הרחבת עקרון הפומביות -
מהסממנים המובהקים של הדמוקרטיה הישראלית
ח"כ זהבה גלאון מברכת על המלצות דוח ועדת בייניש שהוקמה בעקבות הצעת חוק שהגישה, על-פיה ביקשה לפתוח את בית המשפט העליון, בשבתו כבג"צ, לסיקור טלוויזיוני [ראו קישור].
לדברי ח"כ גלאון, "הצעת החוק שלי באה להרחיב את עקרון פומביות המשפט ולאפשר גם למי שנבצר ממנו להגיע פיזית לבית המשפט, להיחשף למתרחש בין כתליו. הרחבת עקרון הפומביות הינו מהסממנים המובהקים ביותר של המשטרים החופשיים ושל הדמוקרטיה הישראלית".
ח"כ גלאון פנתה ליו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ מיכאל איתן, בבקשה לקיים דיון במסקנות ועדת בייניש, על-מנת שהוועדה תהיה מעורבת בכינון ועדת ההיגוי ובפיקוח על הניסוי לתקופה בת שנתיים, כפי שנקבע.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
