"אסיה מהווה כבר מזה מספר שנים גוש סחר מרכזי של ישראל" - כך אמר נשיא לשכת המסחר ישראל-אסיה, דב מישור.
לדבריו, בשנת 2003 הסתכם יצוא הסחורות לארצות אסיה ב-5.6 מיליארד דולר, והייבוא משם - ב-5.4 מיליארד דולר. על-פי המגמה המסתמנת בשמונת החודשים הראשונים של 2004, צפוי השנה גידול של כמעט 30% אחוז בסחר לעומת 2003.
משמעות הדבר היא שההיקף הכולל של הסחר עם אסיה, יבוא וייצוא, יעמוד השנה על כ-14 מיליארד דולר. זאת, לעומת פחות ממיליארד אחד בלבד באמצע שנות ה-80'.
לדברי מישור, ששימש בעבר כמנכ"ל משרד התעשייה והמסחר, המדינות שהיקף הסחר עימן גדל באופן המרשים ביותר הן הודו וסין, "המהוות כיום מחצית מסך הסחר שלנו עם יבשת זו".
מישור הדגיש, כי במהלך 20 השנים האחרונות לא רק שהיקף הסחר גדל מאוד, אלא שגם מגוון המוצרים הנסחרים התרחב ביותר. בשנות ה-80' התבסס היצוא של ישראל לאסיה בעיקר על ענפי הכימיה והיהלומים ואילו כיום התרחב ועלה במיוחד היצוא של מוצרים עתירי טכנולוגיה, שבהם מרכיב הערך המוסף גבוה יחסית.
מישור ציין, כי נתונים אלה אינם כוללים יצוא ביטחוני, שאף הוא צמח בשיעורים גבוהים מאוד בתקופה זו.
עוד ציין מישור, כי הקשרים הכלכליים עם ארצות אסיה במהלך העשורים האחרונים תרמו במיוחד לצמיחת ענפי התעשייה המתקדמת עתירת-הידע. זאת במגוון רחב של תחומים כגון תקשורת, ציוד רפואי, ציוד בטחוני ותעשייה כימית.
נשיא לשכת המסחר ישראל-אסיה הדגיש, כי חשיבות היבשת לכלכלה הישראלית היא רבה ביותר, שכן אסיה מהווה מזה מספר שנים את מנוע הצמיחה העיקרי בעולם בזכות גודלה העצום ובזכות קצבי הצמיחה המרשימים במרבית הארצות, בעיקר סין והודו.
בכך ניצבת אסיה בניגוד לארצות האיחוד האירופי, שבהן קצב הצמיחה נמוך הרבה יותר. מסיבה זו ישראל אינה יכולה עוד להישען על אירופה כיעד לצמיחת היצוא, כפי שהיה בעשורים הראשונים של המדינה, והיא חייבת להגביר את הקשר עם השווקים באסיה, שהם בעלי קצב הצמיחה העולמי המהיר ביותר.
לדבריו, גם באסיה גוברת ההכרה בחשיבות הקשרים העסקיים עם ישראל. הדבר מתבטא במספר הגדל והולך של משלחות שמגיעות משם ושמטרתן יצירת שיתופי פעולה עם חברות ישראליות.
מישור העריך, כי בעשור הקרוב ניתן לצפות להמשך הגידול המואץ בסחר הישראלי עם מדינות אסיה ועליית מדרגה בקשרים הכלכליים עימן. זאת, תוך גידול בהיקף ההשקעות, בעיקר השקעות של חברות אסייתיות גדולות בחברות טכנולוגיות ישראליות.
כמו כן הוא צופה התבססות גוברת והולכת של חברות ישראליות בארצות אסיה באמצעות הקמת חברות בנות שם, או מיזמים משותפים עם חברות מקומיות. זאת כדי להשיג נגישות טובה יותר לשווקים המקומיים.
