לבית משפט השלום בתל אביב הוגשה היום (ה', 25.11.04) תביעתו של ילד כבן 9, הטוען כי נכנס לניתוח פוליפים שגרתי ויצא ללא אחת משיניו הקבועות בקדמת פיו, עובדה הגורמת לו לנזקים תפקודיים ואסתטיים קשים.
התביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ענת מולסון וטל נבו, מכוונת נגד מכון 'אמריקן מדיקל סנטר' בראשון לציון, וסכום התביעה הועמד על 2.5 מיליון ש"ח. בתביעה נטען, כי השן שנעקרה ממקומה היתה כבר שן קבועה ולא שן חלב, ולפיכך הנזק שנגרם הינו בלתי הפיך.
בכתב התביעה מצויין, כי כאשר ביקשו התובע ואימו לערוך בירור בנוגע למהלך הניתוח, הם פנו באמצעות באי כוחם, עורכי הדין מולסון ונבו בבקשה לקבל את תיקו הרפואי של הבן, אלא שכאן הוערמו עליהם קשיים רבים, הן על-ידי המדיקל סנטר והן על-ידי חברת הביטוח שלה וכי לאחר חילופי מכתבים וטלפונים מרובים, הובהר להם כי תיקו הרפואי "נעלם".
רופא מומחה קובע: היתה שרשרת של מחדלים רשלניים
לכתב התביעה מצורפת חוות דעתו של פרופ' ישראל קפה, מומחה לרפואת הפה וראש בית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב, בה הוא קובע כי מן הממצאים שבידיו, עולה שרשרת של מעשים ומחדלים רשלניים של הנתבעת ובעטיים נגרמו לתובע נזקים בפיו וכי המנתח לא נקט במידה מספקת של זהירות וכתוצאה מכך נעקרה שן קדמית בפיו.
עוד קובע פרופ' קפה, כי מחדלה של 'אמריקן מדיקל סנטר' לא פסק בכך שהשן נעקרה במקומה במהלך הניתוח, אלא המשיך בכך שלתובע לא ניתן טיפול חירום מיידי ברגע שנתגלתה העקירה, היינו, החזרת השן למקומה וקיבועה אל תוך מכתשית השן, וכי לו ניתן לתובע טיפול חירום מיידי והשן היתה מקובעת למקומה, היו גדלים מאוד הסיכויים להצלת השן, ואף היה נמנע הצורך לשיקום האורתודנטי הארוך העומד בפני התובע.
בכתב התביעה נטען עוד, כי המדיקל סנטר לא הבהירה מייד לאחר הניתוח להורי הילד, כי עקירת השן מחייבת טיפול מיידי ללא דיחוי לשם הצלת השן ומאחר והדבר לא הובהר להורי התובע בזמן, הוא נשלח לטיפול בשן רק שבועיים לאחר הניתוח, דבר שהפחית מאוד את הסיכוי להצלתה.
עוד נאמר בחוות הדעת, כי עלות הטיפול הכוללת בפיו של הילד, לרבות ביצוע טיפול אורתודנטי זמני עד גיל 18, ולאחריו ביצוע שתלים וכתרים על גבי השן מידי 10 שנים, עומדת על כ-85,000 ש"ח במחירי היום.
נכות תפקודית ואסתטית
הילד טוען עוד בתביעתו, כי עקירת השן שהינה שן קידמית מרכזית בפיו, גרמה וגורמת לו לנכות אסתטית ותפקודית, ובעקבותיה הוא מתקשה להרכיב את התותב הזמני שהוכן עבורו ועל-כן הוא אוכל אך ורק מאכלים רכים.
עקירת השן, טוען התובע, מסבה ותסב לו עוגמת נפש, פחד מטיפולי שיניים, אי נוחות ובושה, בפרט לאור חסרונה במרכז פיו ולאור גילו הרך והעלבון הנלווה לכך בחברת ילדים וכי הנכות האסטית ממנה סובל התובע הובילה אותו למצוקה נפשית, חרדות ומתח כתוצאה מהנזק שנגרם לו והצורך בהמשך הטיפול הרפואי הצפוי לו.
טרם הוגש כתב הגנה.
ת.א 72669/04