באחד הפורומים של החמאס ('שבכה פלשתין') באינטרנט, עולות בימים אלה תהיות לפשר הקילוסים והתשבוחות ליאסר ערפאת לאחר מותו, והויכוח הנוקב שנפתח בנושא מסרב לדעוך.
אחד הכותבים בפורום, "א-ראג'י ח'יר", פתח לפני כמה ימים אשכול תחת הכותרת "החמאס עשתה מערפאת גיבור לאחר מותו?" וגרר בעקבותיו תגובות רבות. תחילה הושמט האשכול על-ידי מנהלי הפורום מפאת רגישות הנושא, אך לאחר מכן הוא שב להיות פעיל.
"ערפאת היה מסוכן יותר מהיהודים"
"מי שעוקב אחר עמדותיה של תנועת החמאס לגבי מות ערפאת, ימצא שהתנועה הפכה להיות יותר ערפאת מערפאת עצמו, והדבר מציב את המזדהים עם התנועה בבעיה... האם החמאס נוהגת בצביעות, בהתחסדות והעמדת פנים?!", תוהה א-ראג'י ח'יר.
הוא ממשיך: "מדוע כל דברי הגינונים ו'הקוסמטיקה', מדוע השייח' חסן יוסוף [ששוחרר באחרונה מהכלא] מבקר את הקבר של אבו עמאר?... שאלתי חלק מהאחים, והם השיבו לי שהמדיניות מחוייבת בגישה מציאותית... אך אני סבור שעל החמאס, בהיותה מנהיגה אמיתית המייצגת את הגרעין הראוי לשחרור פלשתין, לנצל את מות אבו עמאר כדי להאיר כמה סוגיות, במקום לקדש אותו".
"יש לומר לציבור: 'הביטו בכשלון המהפכה ההיסטורית שהושגה שלא בדרך האיסלם, ראו מה אבו עמאר נתן ליהודים, ראו כיצד נהנה מכספי [ציבור]'... אנו מחייכים בפני הציבור ובליבנו מקללים אותו", הוסיף. "ערפאת שירת את האימפריאליזם, הוא תקע מוט בגופו של העם הפלשתיני והיה מסוכן יותר מהיהודים עצמם, שכן הם אויב ודאי, ואילו הוא, לא הצטייר כאוייב".
"הוא לא הצליח לשלוט באשתו
- כיצד ישלוט בעם שלם?"
חברי הפורום לא כל כך ידעו איך "לאכול" את ההאשמות החריפות, והתגובות נעו בין קריאה לשמור על כבוד המת לבין התהייה לגבי הערך שבדיון ("למה הוא ראוי בכלל לכל ההתעניינות הזו"). אומר חבר הפורום 'מוג'אהד פלשתיני': "בוא נניח שערפאת הרג את הנביא מוחמד, מסר לצלבנים את אנדלוס [ספרד], הרס את שושלת הח'ליפה... מה זה משנה, הוא איננו עוד". אחד החברים בפורום בוחר להתעלם מעיקר התשובה ולהתמקד בשולי הדברים: "היזהר בלשונך ודבר בנימוס על הנביא מוחמד, יש גבול", הוא מטיח בחבר 'מוג'אהד'.
מעטים הם אנשי הפורום שמצטרפים לקריאות הקשות נגד יאסר ערפאת, אך גם אין באשכול כל גינוי מפורש לדברים. ככלל, הלך הרוח בפורום, הוא יותר לגונן על עמדת החמאס [שהואשמה כזכור בהעמדת פנים] בכל הקשור ליאסר ערפאת, מאשר על האיש עצמו. פה ושם נשמעות אמנם קריאות ביניים: "נוהגים בו כאתא טורק, עושים לו פולחן אישיות"; "הוא לא הצליח לשלוט באשתו, הכיצד ישלוט בעם שלם"; "זה סופו של מי שמשתף פעולה עם היהודים", אך כאמור, ערך כבוד המת שולט בכיפה, וברוח הפורם.
רגע של כור היתוך
"ההערכה שהוענקה לערפאת בהיותו בקברו, יכולה להביא ילד קטן לחשוב שערפאת באמת היה מנהיג דגול, ולא כך", ממשיך ומתריע א-ראג'י, אך נראה שדבריו נופלים על אזניים ערלות. "אסור לקלל את המת, שהרי הקללה פועלת רק על החי ואינה תקפה לגבי המת. אין בכך כל צביעות בקריאת סורה אל-פאתיחה לעילוי נשמתו של ערפאת שכן מעבר לכל התפקידים, בראש ובראשונה הוא מוסלם", מסביר חבר נוסף בפורום.
"התרבות החדשה" שבאה לידי ביטוי מתוך השיח בפורום מעידה על כבוד הדדי, ניתן אף לומר סוג של כור היתוך, ברחוב הפלשתיני כלפי מנהיגים לאומיים על תפקידם ההיסטורי, תוך גישור על חילוקי הדעות. כך למשל גם תנועת הפת"ח 'אימצה אל ליבה' את השייח' יאסין, כאשר חוסל על-ידי ישראל (הפגנות, עצרות, כנסים וכן בפורומים של התנועה ברשת). כעת בתנועת החמאס משיבים תודה, מה גם שבאחרית ימיו הרבה ערפאת לדבר במונחים איסלמיים - ג'יהאד וכו'.
"אבא של ערפאת מכר כיפות"
בלהט הפולמוס בפורום, מועלות גם תיאוריות, כאילו ערפאת מוצאו יהודי. אחד החברים בפורום יודע לספר, כי "אביו של ערפאת התחתן עם זהווא, ממשפחה פשוטה שעסקה בדיג, והקים חברה למכירת כיפות למהגרים היהודים. אנשי עזה איימו להרוג אותו ובשל כך, הוא ברח לקהיר".
