בית המשפט המחוזי בירושלים חייב (יום ב', 6.12.04) את מי שהיו מפקד תחנת הרדיו של גלי צה"ל לשעבר, אל"מ (במיל.) ד"ר זאב דרורי, עורך השידורים והמגיש גולן יוכפז והכתב רביב דרוקר, לשלם מכיסם פיצוי בסך חצי מיליון ש"ח ליו"ר הכנסת לשעבר, דן תיכון, בגין לשון הרע שפרסמו עליו במסגרת "תחקיר".
עם פרישתו של דן תיכון מתפקידו כיו"ר הכנסת בשנת 99', פרסם רביב דרוקר (כיום בערוץ 10) "תחקיר", לפיו תיכון יזם פטור ממס על רכישת מוצרים ברי קיימא על-ידי חברי כנסת, מתקציב 'קשר עם הציבור', ואף נהנה בעצמו מן הפטור.
גל"צ פטורה מאחריות להשמצות
תיכון מיהר להגן על שמו הטוב, והגיש תביעת דיבה נגד התחנה ובעלי התפקידים האמורים. לפני יותר משנה קבע השופט צבי זילברטל, בהחלטת ביניים המתייחסת לפרסום עצמו בלבד, כי פרסום ה"תחקיר" מהווה הוצאת לשון הרע משום שהדברים שפורסמו לא היו אמת. השופט קבע עוד, כי הכתב דרוקר והעורך יוכפז לא ביקשו כלל את תגובתו של תיכון ופעלו ברשלנות מבלי לבדוק את העובדות עליהן כתבו [ראו קישור].
עוד נקבע, כי "הפרסום לא היה ביקורת על מהלך חקיקתי או רגולטיבי זה או אחר, אלא על מהלך שהוא, לדעת עורכי ומפרסמי התחקיר, מהלך המנוגד לחוק. הפרסום כלל התבטאויות שיש בהן כדי 'להשפיל', 'לבזות' או 'לפגוע' בתובע. יוכפז מכנה את ההסדר, שלגרסתו יזם תיכון, 'קצת מסריח', בלשון המעטה, ו'יכול להיות שבכלל לא חוקי'". ההטבות כונו בפי העיתונאים "מתנות".
מאחר שגל"צ אינה יחידה המהווה אישיות משפטית נפרדת והמדינה פטורה מאחריות בנזיקין בגין הוצאת שם רע, פטר השופט צבי זילברטל את המדינה מאחריותה לפרסום הפוגע, אך המליץ לתקן את החוק בנושא זה.
פסק הדין ניתן על דרך הפשרה
לאחר החלטתו זו, התפנה השופט זילברטל לדון בגובה הפיצויים. הצדדים ביקשו ממנו לפסוק את הפיצוי על דרך הפשרה, מכוח סמכותו לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט. אין הכוונה שהצדדים מגישים הסכם פשרה לבית המשפט והוא מעניק לו תוקף של פסק דין, אלא השופט מכריע בסוגיה מסויימת (או בתביעה כולה) בדרך של פשרה, כאשר הוא אינו מחוייב, כמובן, להכריע בין שתי העמדות ולקבל את התביעה במלואה או לדחותה במלואה, ובדרך כלל גם אינו מפרסם את נימוקי החלטתו.
השופט זילברטל הדגיש, עם זאת, כי "פסק דין של פשרה אינו פסק דין של שרירות ואינו מבוסס על ניחושים" וכי בית המשפט לוקח בחשבון מה היה סיכוייהן של הטענות השונות להתקבל על-פי שורת הדין.
בהחלטתו, התחשב השופט בעובדה שהפרסום המשמיץ נעשה בכלי תקשורת אלקטרוני רב-תפוצה ונמשך על-פני מספר תוכניות ששודרו באותו יום, וכן שמדובר ב"תחקיר" שאורך זמן ולא בידיעה חדשותית טריה, כך שהיה לדרוקר ולנתבעים האחרים די זמן כדי לבדוק אותה כראוי.
תיכון: הפסדתי משרות יוקרתיות בגלל התחקיר
בפירוט השיקולים באשר לגובה הפיצוי, ציין השופט כי "התובע טען לנזקים ממוניים לגביהם הובאו ראיות, וגרס שעקב הפרסום נמנעה ממנו האפשרות לזכות במשרות שונות שהוצעו לו טרם הפרסום, משרות ששכר נאה בצידן... התובע אף ביקש שיילקחו בחשבון המוניטין שלו ככלכלן והעובדה שכיהן במשרות רמות... כך שהפגיעה בו היתה ממשית וכואבת".
מנגד, ביקשו הנתבעים להתחשב בכך שמדובר בפרסום שנעשה בתום-לב, ובצורך שלא לגרום לאמצעי התקשורת לחשוש לפרסם נושאים בעלי חשיבות ציבורית, לרבות השמעת ביקורת על מהלכיהם של אנשי ציבור.
בשקלול הטיעונים שהועלו בפניו, החליט השופט זילברטל כי דרורי, דרוקר ויוכפז יפצו - יחד ולחוד - את דן תיכון בסך של 450 אלף ש"ח, בתוספת 50 אלף ש"ח הוצאות משפט.
"ההחלטה מדברת בעד עצמה"
דן תיכון אמר בתגובה לפסק הדין, כי החלטת בית המשפט מדברת בעד עצמה ומוכיחה כי כל ההאשמות שהוטחו בו בפומבי בזמנו בנושא זה היו כזב ולשון הרע. עוזרו, אברהם פריד (פריצי), הוסיף כי "החלטת בית המשפט מחודש ספטמבר, שקבעה כי גלי צה"ל 'חסינה' בפני תביעות דיבה ולשון הרע, חושפת את כל כתבי התחנה לתביעות אישיות. זה מצב מסוכן".
תיכון יוצג על-ידי עורכי הדין יאיר גרין וניצן שמואלי מירושלים. הנתבעים כולם יוצגו על-ידי פרקליטות מחוז תל אביב.
ת.א. 1624/99 דן תיכון נ' צבא ההגנה לישראל - יחידת גלי צה"ל ואח'
