"העניים בישראל אינם נמצאים במצב זה בגלל שאינם עובדים, אלא בגלל התמורה הנמוכה המשולמת להם." כך אומר פרופ' צבי זוסמן, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, בספרו העומד להתפרסם שנושאו: "הקצאת משאבים לשירותים חברתיים ב-2004".יוצא לאור במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.
לדבריו, הנהגת מס הכנסה שלילי היתה יכולה לסייע לקבוצת המוגדרת כעניה בצורה משמעותית. זוסמן מציין במאמרו כי המשק הישראלי הוא אחד המשקים היחידים בין הכלכלות המפותחות בעולם, בהם פערי השכר בין עובדים מיומנים ובעלי השכלה גבוהה, לעובדים בלתי מיומנים ובעלי השכלה נמוכה, התרחבו מאז סוף שנות ה-80'.
הרחבת הפערים בנושא השכר הביאה לכך שבישראל הולך וגדל אחוז השכירים בעלי שכר נמוך במיוחד לשעת עבודה, ביחס לכלל השכירים. זוסמן מדגיש עוד, כי שחיקת השכר הנמוך והעוני הגובר במשפחות עובדות, ייחודיים לישראל. דבר זה גרם להגדלת פערים ולהגדלת תחולת העוני בקרב הילדים.
עוד טוען זוסמן, כי היחלשות ההסתדרות, בעיקר במגזר העסקי, והירידה בחשיבות ההסכמים הקיבוציים בקביעת השכר, תרמה להגדלת פערי השכר בשוק העבודה בישראל. במקביל לפגיעה בכוחם של ארגוני העובדים וההסכמים הקיבוציים, התפתחה בישראל תופעת קבלני כוח האדם. לדברי זוסמן, אלה גרמו לירידה נוספת בכושר המיקוח של עובדים חלשים על תנאי העסקתם, והפכו למכשיר לקיבוע שכר נמוך לעובדים בלתי מיומנים, בעלי השכלה נמוכה.
זוסמן קובע, כי ניתן לראות בחולשת ארגוני העובדים בשוק העבודה, התאמה לכוחות הכלכליים החדשים, הגלובליזציה והשינויים הטכנולוגיים המהירים. אולם לדעתו, השפעת הכלכלה החדשה על עובדים בלתי מיומנים ועל פערי השכר, לא היתה אחידה במדינות המערב.
במדינות רבות לא נפגעו התאגדות העובדים ותוקפם של ההסכמים הקיבוציים. לכן פערי השכר לא התרחבו. מנגד, במדינות אחרות, כמו ארה"ב, בריטניה וישראל, כל התופעות האלה התרחשו. מדובר באוטומטיזציה בשוק העבודה, במעבר לחוזים אישיים ובצמצום זכות הקביעות.
זוסמן טוען עוד, כי במקביל להיחלשות ארגוני העובדים וההסכמים הקיבוציים, התפתחה בישראל תופעה חדשה, קבלני כוח האדם. הקבלנים גרמו לירידה נוספת בכושר המיקוח של עובדים חלשים על תנאי העסקתם.
בהתייחסו לתופעת קבלני כוח האדם בישראל אומר זוסמן, כי חברות כוח אדם הפכו מכשיר לקיבוע שכר נמוך לעובדים בלתי מיומנים, בעלי השכלה נמוכה, וכן לצעירים או מבוגרים, ובעיקר נשים ועולים חדשים.
לדבריו, משך העבודה של עובדי קבלן בישראל ארוך מהמקובל בעולם. אמנם, דיוקן העובדים המועסקים באמצעות קבלני כוח אדם בארץ דומה למקובל במדינות מערביות אחרות, אך בשני הבדלים מרכזיים: בישראל גדול מספר עובדי הקבלן הנשלחים לבצע עבודות אצל מעסיקים ציבוריים. במדינות המערב רק 1.5% מכלל המועסקים במשק הם עובדי קבלן, אך בישראל מגיע אחוז זה ל-5% ויותר.
מכון טאוב הינו מכון עצמאי, הממומן על-ידי ארגון הג'וינט האמריקאי וגורמים פרטיים. בראש מרכז טאוב עומד פרופ' יעקב קופ ולצידו אנשי אקדמיה ומחקר מובילים בתחומם. בראש תחום הכלכלה במרכז עומד מר ארנון גפני, לשעבר נגיד בנק ישראל ומנכ"ל משרד האוצר. הדו"ח העתיד להתפרסם כולל פרקים העוסקים בשורה של נושאים שעל סדר היום הלאומי בתחומים החברתי והכלכלי.
