הרשויות המקומיות לא פעלו לבטח את כל התלמידים הלומדים במוסדות חינוך שבתחומן ביטוח תאונות אישיות, זאת למרות החובה החלה עליהם לבטח את כל התלמידים. כמו כן, לא דאגו הרשויות לקבל מידע על אודות היקף הביטוח ולהבטיח שתנאי הפוליסה אשר לפיהם ביטחו מוסדות אלה את תלמידיהם, לא ייפלו מתנאי הביטוח שניתנו לתלמידים שהן ביטחו באמצעותן.
כך עולה בדוח מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, המתפרסם (יום ב', 13.12.04) בנושא בחינת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים.
מהדוח המבקר עולה עוד, כי מספר רשויות מקומיות חייבו את הורי תלמידי מוסדות החינוך שבתחום שיפוטן בתשלום עבור ביטוח בסכומים הגבוהים מדמי הביטוח שהן שילמו לחברה המבטחת.
בדוח קובע המבקר, כי כל הפוליסות לביטוח תאונות אישיות לתלמידים, לרבות הפוליסות של חברת הביטוח שזכתה במכרז של החברה למשק וכלכלה, אשר משמשת לביטוח תלמידים רבים, לא הוגשו לאישורו של המפקח על הביטוח.
עד שנת 2003 לא הוציאה שרת החינוך, התרבות והספורט הנחיות הקובעות את היקפי הכיסוי הביטוחי המינימלי הנדרשים ואת התנאים המינימליים האמורים להיכלל בפוליסות לביטוח תאונות אישיות לתלמידים. בהיעדר הנחיות, התקשרו רשויות מקומיות ומוסדות חינוך עם חברות מבטחות בתנאי פוליסה שונים.
בספטמבר 2003 נקבעו לראשונה בחוזר משרד החינוך תנאי מינימום מחייבים לפוליסות ביטוח תלמידים. הבדיקה העלתה, כי גם לאחר מועד זה התקשרו מוסדות חינוך עם חברות מבטחות בפוליסות לביטוח תלמידים שתנאיהן נפלו מתנאי המינימום שנקבעו בחוזר משרד החינוך.
מדי שנה נפגעת כמחצית מאוכלוסיית הילדים בתאונות
על-פי נתוני דוח "היפגעות ילדים בישראל - דוח בטרם לאומה 2002", כמחצית מאוכלוסיית הילדים במדינת ישראל נפגעת מדי שנה בתאונות המתרחשות בדרך ובכביש, בבית, בבית הספר ובפעילויות ספורט ופנאי. כ-180,000 ילדים מופנים לחדרי מיון, יותר מ-20,000 מתאשפזים וכ-200 ילדים נהרגים מפגיעה.
מדוחות שמכין משרד החינוך מידי שנה על תאונות שאירעו במוסדות חינוך, עולה, כי בשנת הלימודים התשס"ב (ספטמבר 2001-אוגוסט 2002) דיווחו מוסדות החינוך על כ-12,000 תאונות, ובשנת הלימודים התשס"ג (ספטמבר 2002-אוגוסט 2003) - על
כ-14,000 תאונות.
לפי נתוני משרד החינוך, על-פי חוק לימוד חובה היו בפיקוחו בשנת הלימודים התשס"ג 3,771 בתי ספר שבהם למדו 1,358,257 תלמידים, ו-12,526 גני ילדים (חובה וטרום-חובה), שבהם למדו 324,973 ילדים.
