משרד הפנים: לפסול שני מינויים <br>שביצע ראש עיריית פתח-תקווה

משרד הפנים תומך בפסילת שני מינויים שביצע לאחרונה ראש עיריית פתח-תקווה יצחק אוחיון לכאורה בניגוד לחוק. על מינויים אלה הוגשה עתירה מנהלית למתן צו על תנאי שימנע את המינויים הללו מלצאת אל הפועל. מתגובת משרד הפנים שהוגשה לביהמ"ש כאמור ניתן ללמוד בוודאות על עמדתו החד משמעית של המשרד בנושא.

מהעתירה שהגיש חבר מועצת עיריית פתח-תקווה יצחק ברוורמן באמצעות עורך הדין יהודה רסלר עולה, כי בין היתר מינה אוחיון את אחיו למשרת ראש מינהלת הקמת האצטדיון בפתח תקווה, פרויקט שעלותו מוערכת בסדר גודל של כ-100 מיליון ש"ח וזאת בלא שקדמה למינוי, החלטה של מועצת העיר או של גוף מוסמך אחר כלשהו.

לטענת העותר, לפני מספר שבועות החליט ראש העיר על דעתו הבלבד על הקמת מינהלת אשר תנהל את הקמת האיצטדיון. לא זו אף זו, לטענת העותר מינה ראש העיר את אחיו שמעון (לא פחות ולא יותר) לעמוד בראש המינהלת (ללא שכר) וזאת מבלי שלשמעון, כך טוען העותר, יש ניסיון כלשהו "ולו מינימלי בפרוייקטים נדל"ניים בכלל ובסדר גודל כזה בפרט".

העותר טען כי אין זו הפעם הראשונה בה מנסה ראש העיר "להכניס" את אחיו מהדלת האחורית למנגנוןן העיריה וכי גם בשנת 1999 הועסק שמעון בתפקיד של "עוזר מנכ"ל לתפקידים מיוחדים" ולאחר שהתברר כי העסקתו עקב קירבתו המשפחתית פסולה, פרש.

העותר טען כי גם במינוי הנוכחי יש משום ניגוד לסעיף 174 א' לפקודת העיריות לפיו אדם שהוא קרוב משפחה של ראש העיריה או שלך אחד מסגניו לא יתקבל לעבודה ולא יתמנה למשרה בה.

מינוי בעייתי נוסף של אוחיון, כך טען העותר, הוא מינויו של יועץ משפטי למינהלת בעלות של - 2,300,000 ש"ח וזאת למרות שבעיריית פתח תקווה עצמה ישנה מחלקה משפטית וכן ישנו יועץ משפטי לחברת הבת של העיריה, החברה לפיתוח, שאף הוא כך טען העותר יוכל לקחת על עצמו את המלאכה.

העותר טען כי מעבר לטענות שיש לו כלפי עורך הדין שראש העירייה ביקש למנות לתפקיד (הורשע בפלילים ונדון למאסר), עו"ד פרץ גבריאל, הרי שהעסקתו ללא מכרז, ללא אישור גוף מוסמך כלשהו גם לולא היה מדובר בהיקף שכר עצום מעל 2,000,000 ש"ח פסולה ועומדת בניגוד מוחלט לאמור בסעיף 2 א' לחוק חובת המכרזים. לאור האמור ביקש העותר לפסול את שני המינויים.

משרד הפנים: תומך בטענות העותר - מן הראוי לפסול את שני המינויים

בתגובתו לעתירה שהוגשה באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב, מדגיש משרד הפנים כי בכל פעולותיו כפוף ראש העיריה להוראות החוק ולכללי המשפט המנהלי. במסגרת זו, סבור משרד הפנים, כי בחירה בקרוב משפחה לביצוע התפקיד על פני מועמדים אחרים או מבלי לבחון כלל מועמדים אחרים שעשויים להתאים לתפקיד היא "נגועה בניגוד עניינים ופסולה על פניה".

לדעת המשרד בחירה שכזו "יוצרת חשש כי לנגד עיניו של ראש העיר לא עמד האינטרס הציבורי של עירו, אלא אינטרס אישי במציאת תעסוקה לאחיו".

לעניין בחירת היועץ המשפטי למינהלת גורס המשרד, כי בחירה שכזו כפופה לכללי המשפט המנהלי וככזו צריכה לעמוד באמות המידה של נחיצות המשרה, סבירות עלות העסקתו וסבירות הבחירה ביועץ שנבחר. במקרה דנן מדגיש המשרד, מתעורר קושי לגבי תקינות המינוי בכל המישורים האמורים.

"ספק בעיני המשיב אם שכר הטרחה שנקבע הינו ראוי", קובע המשרד, ומוסיף כי ספק גדול עוד יותר קיים באשר לסבירות מינויו של עורך דין שהורשע בעבירות פליליות חמורות לתפקיד מסוג זה.

לסיכום קובע המשרד כי: "עמדתו החד משמעית של המשיב הינה כי יש לקבל את עמדת העותרים ולפסול את שני המינויים נשוא העתירה".

אחיו של ראש העיר אוחיון דחה מכל וכל את ההאשמות נגדו ובתגובה שהגיש לבית המשפט באמצעות עורך דינו אריה צ'רטוק מפרט הוא מדוע אין בהתנהגותו ו/או במינוי כל דבר פסול ומדוע כל הפעולות שנעשו היו בהתאם לכללי המנהל התקין.

לטענתו העותר ברוורמן מונע בעתירתו על-ידי שיקולים פוליטיים ועל-ידי רצון להשיג כותרות בעיתונות המקומית. לגופו של עניין טוען שמעון אוחיון כי העתירה הינה חסרת בסיס וחסרת כל תשתית עובדתית באשר מנהלת שכזו דה-פקטו לא הוקמה ולכן אין לעתירה על מה לעמוד. לעניין הטענה כי היה בעבר כבר ניסיון להשחיל אותו לעירייה, נטען בתגובה כי גם לטענה זו אין ידיים ורגליים שכן שמעון נבחר במכרז ועבר את כל הליכי הבדיקה לרבות סוגיית היותו אחיו של ראש העיר.

בתגובתו תוקף אחיו של ראש העיר את העותר במלים קשות ומכנה אותו "אדם קטן, רע שכל מטרתו וכוונתו להרע לאחרים". ובהמשך הוא מדגיש: "יש לגנות את המתכסה באצטלא של צדיק המתיימר לשרת ציבור תוך שהוא גורם לו נזק". על הטענות בדבר העסקתו ללא שכר במנהלת ענה הוא, כי מילא בעבר שורה של תפקידים בכירים במשטרת מחוז המרכז, אשר מקנים לו ניסיון בהיבטים חשובים של העבודה, וכי התנדב ברצון טוב ומתוך מגמה להיטיב לעמוד בראש המנהלת.
כעת נותר לראות כיצד יכריע ביהמ"ש בעתירה זו.

עת"מ 2920/04 יצחק ברוורמן נ' יצחק אוחיון ואח'