בחפירות רשות העתיקות שנערכו ב"מעוין שורק" (בין מושב גן שורק לכביש ת"א - אשדוד) נחשפו שרידי כפר עתיק גדול אשר נוסד בשלהי התקופה הפרסית (המאה ה-4 לפני הספירה).
עוזי עד, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, מסר כי "תקופה זו, שהשלטון בארץ ישראל הוא בידי הסלווקים (שמרכזם בסוריה), היא תקופת מעבר בין השלטון התלמי, שמרכזו במצרים, ושלט בארץ במהלך כל המאה השלישית לפנה"ס, לבין המרידות ומאוחר יותר השלטון של בית חשמונאי. במהלך תקופה זו היה מאבק על הארץ בכלל ועל מישור החוף בפרט, משום החשיבות שלו לגישה לערי החוף - הנמלים ביפו, יבנה-ים (כיום פלמחים), אשקלון ועזה. הכפר ניטש לאחר שהאזור נכבש בידי החשמונאים באמצע המאה השנייה לפנה"ס".
בשטח המזרחי של האתר נחשף "אזור התעשיה" של היישוב. במקום נתגלה כבשן יוצרים לכלי חרס ובור איגום שבמרכזו גומה רדודה שנועדה לאסוף את הפסולת ששקעה מהנוזל שנאסף אל הבור.
מדרום לבור נחשף מאוזוליאום - מבנה קבורה מפואר הכולל חדר כניסה ובו שני משכבים בהם הונחו עצמות הנקברים. בחדר הכניסה נמצאו שלושה קנקנים שלמים המעידים שהמאוזוליאום שימש לקבורה בתקופה הרומית (תחילת המאה השנייה לספירה).
בנוסף נמצאו בכל שטח האתר 11 בורות עגולים בקוטר משתנה בין 0.5 מ' ל- 1.5 מ'. לדעת החופרים בורות אלו שימשו כבורות אשפה, והמיקום שלהם ממזרח ליישוב נועד למנוע מהריח שנבע מהם להגיע ליישוב (משטר הרוחות באזור הוא לרוב ממערב למזרח).
בשטח הדרומי של החפירה נחשפו שני מבנים גדולים על שטח של 30 X 25 מ' ו-15 X 20 מ' שקירותיהם נשתמרו עד לגובה של כמטר והם בנויים מלבני בוץ שיובשו בשמש (לא עברו צריפה באש), מבנה נוסף מלבני (5 X 15 מ') עם יסודות מאבני גוויל ששימשו כתשתית לקירות לבנים שלא שרדו ושלושה מבנים נוספים.
מעל רצפות החדרים נמצאו אבני רחיים מבזלת ששימשו לטחינת קמח, נרות חרס, ומספר טאבונים. בית הקברות של האתר נתגלה על הגבעה שמדרום ליישוב. הקברים חלקם בנויים מאבן, וחלקם חפורים.
כן נחשפו ממצאים רבים בהם קנקנים שעל הידיות שלהם נתגלו כתובות ביוונית, המעידים שהם יובאו מהאי רודוס ומקפריסין, נרות חרס, קערות מעוטרות וצלחות שהובאו מיוון וכן חפצי מתכת רבים. בין חפצי המתכת שלוש מאות מטבעות, חלקם מטבעות כסף, חיצים, כלי אפור ומחטים מברונזה, וחפצים עשויים ברזל כמו מגל ומזמרה.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
