הלכת סוויסה, המסמיכה את בית המשפט להורות בתנאים מסויימים על דחיית העיון במסמכים של הצד השני, אינה חלה רק בתביעות נזיקין, אלא גם בתביעות אחרות בהן הצדדים אינם אוחזים במסמכים בצורה שווה.
כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל אביב, כשקיבל את בקשת רשות הערעור שהגיש בנק לאומי, על החלטת בית משפט השלום בתל אביב, שדחה עיון בקלטות ובתמלילים שהיו ברשותו של התובע רונן גולד, עד לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם הצדדים.
השופטת הילה גרסטל הורתה לתובע להעביר את הקלטות והתמלילים לידי הבנק בתוך 15 יום, וקבעה כי "מדובר בניסיון מצד המשיב לזכות ביתרון דיוני על פני הבנק, שאיני רואה הצדקה להיעתר לו".
התובע: קיבלתי יעוץ השקעות לקוי מנציגי הבנק
רונן גולד הגיש לבית משפט השלום תביעה כספית בסך 288,000 ש"ח נגד הבנק, בה דרש להשיב כספים ולפצותו על נזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מייעוץ השקעות לקוי שקיבל מנציגי הבנק, ושניתן תוך הפרת חוקים שונים, לרבות חוק הסדרת העיסוק הייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות. בתביעה נטען, שגולד לא הוחתם על הסכם יעוץ השקעות, ושאופי ההשקעה לא הותאם על-ידי הבנק לצרכיו וליכולתו.
בכתב ההגנה הכחיש הבנק, באמצעות עורכי הדין ליאת עיני-נצר ואסף קליין ממשרד ב. לוינבוק ושות', באופן גורף את הנטען בתביעה. לטענת הבנק, גולד לא קיבל כל יעוץ על-ידי מי מנציגיו, ואת הפעולות שביצע בשוק ההון עשה באופן עצמאי, באמצעות אתר האינטרנט "לאומי טרייד" ישירות מול הבורסה לניירות ערך בארה"ב. הפעולות בוצעו, לפי הנטען, בהתאם להבנתו וידיעתו של גולד בלבד, ומבלי שנועץ בנציגי הבנק.
במסגרת ההליכים המקדמיים שהתקיימו בתיק, טען התובע בתצהיר גילוי מסמכים, כי ברשותו קלטות ותמלילים חסויים, אולם הוא ביקש להציגם בפני הבנק רק לאחר שהבנק יגיש את תצהירי העדות הראשית מטעמו.
הלכת סוויסה: ניתן לדחות עיון במסמכים
השופט מאיר יפרח קיבל את עמדת התובע, והורה לדחות את העיון בקלטות ובתמלילים עד לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם הצדדים, זאת נוכח "הלכת סוויסה" (רע"א 4249/98), מכוחה מוסמך בית המשפט להורות, בתנאים מסויימים, על דחיית העיון במסמכים, כשאחד מהשיקולים המנחים לעניין זה, נוגע לשאלה אם קיימת מחלוקת על עצם קיומו של האירוע נשוא התביעה.
הלכת סוויסה הינה פסק דין מנחה שניתן בבית המשפט העליון בנושא זה של דחיית עיון במסמכים של בעל דין, למרות כוונתו לעשות בהם שימוש במשפט. נסיבות כאלה הוכרו בדרך כלל בתביעות נזיקין המתנהלות נגד חברות ביטוח, בהן התובע שהיה נוכח בשעת האירוע מחזיק בתמונה העובדתית במלואה, לעומת חברת הביטוח אשר אין לה ידיעה אישית באשר לנסיבות האירוע ועליה ללקט כל בדל של ראיה כדי להגיע לחקר האמת.
ההלכה נומקה בכך ש"יש לאפשר לבעלי הדין 'לשחק' בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראייה בלתי צפויה וכך יכשיל את יריבו, שלא היתה בידו אפשרות לבדקה ולהכין חומר ראיות לסתור".
הבנק ביקש מהמחוזי רשות לערער על החלטת הביניים והשופטת גרסטל קיבלה את עמדת באי כוחו. היא קבעה, כי "נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט היא גילוי מירבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת".
אין חיסיון על המסמכים
גרסטל גם דחתה את טענתו של גולד, לפיה עומד לו חיסיון על המסמכים, משום שהכין אותם לצורך המשפט. "המשמעות המעשית של החסיון היא שאין לאפשר עיון במסמך חסוי, אך מסמך כזה גם לא יוגש לבית המשפט, ולא ייעשה בו למעשה כל שימוש גלוי", קבעה. ואולם, "אין זה המצב שלפני... לנוכח העובדה שהמשיב מתכוון לעשות בהם שימוש נגד הבנק בשלב מאוחר יותר של המשפט... והמחלוקת היא על עיתוי החשיפה ולא על עצם החשיפה".
עוד קבע המחוזי, כי בתביעה כספית רגילה, שבה לשני הצדדים פחות או יותר מסמכים וראיות באופן שווה, אין לחרוג עקרונית מהכלל המחייב גילוי מלא של כל המסמכים הרלוונטיים. "בעל דין שטוען שיש לחרוג מן הכלל [הלכת סוויסה], עליו הנטל להסביר מדוע יהא זה צודק ויעיל שלא לאפשר לצד שכנגד לבדוק ביסודיות ולהתייחס בפירוט בגרסתו העובדתית אל המסמכים שמבוקש לדחות את העיון בהם".
היא ציטטה החלטה של השופט בעז אוקון, שניתנה בעניין דומה, בה קבע כי "ההליך המשפטי אינו זירה מתאימה למלחמת הזיכרון המכני בזיכרון האנושי", וכי יש לקבוע הנחת עבודה שלפיה הקלטה או תמלול שיחה שנעשים בין הצדדים, צריכים להיות מוצגים בפני הצד השני.
מרסנת המגמה להרחיב את הלכת סוויסה
"כעקרון", קבעה השופטת, "מקובלת עליי טענת המשיב, שלפיה אין להגביל את הלכת סוויסה למקרים של תביעות נזיקין בלבד, וניתן להחילה גם מקום בו הנתבע מכחיש באופן גורף האירוע נשוא התביעה... עם זאת, בעצם ההכחשה אין די, ותנאי נוסף לדחיית העיון (מבלי לקבוע רשימה סגורה) הוא שהנתבע אינו מספק כל גירסה עובדתית משלו, ואינו כופר בטענות התובע באופן מפורש - אחת לאחת. בענייננו - לא זה המצב. הבנק אמנם הכחיש את האירועים נשוא התביעה, אך אין מדובר בהכחשה כללית וגורפת, כי אם בהכחשה פרטנית תוך מתן גירסה נגדית עניינית".
לדברי עו"ד ליאת עיני-נצר, פסק הדין חשוב משום שלאחרונה ניכרת מגמה להרחיב את הלכת סוויסה ולהחילה גם בתביעות כספיות רגילות, שבהן הצדדים אוחזים באופן שווה במסמכים ובראיות. החלטת השופטת גרסטל מציבה כללים שיש בהם כדי לרסן מגמה זו.
בר"ע 1753/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רונן גולד
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
