|
|
|
|
ח"ר איתן, מצאנו נקודות איזון
|
|
|
|
|
מליאת הכנסת אישרה (יום ד', 29.12.04) את חוק איסור מימון טרור שהוגשה מטעם הממשלה, לאור העובדה כי מדינת ישראל ניצבת בחזית המלחמה בטרור. החוק יכנס לתוקפו ביום 1.4.05. החוק עבר ברוב של 62 תומכים מול שישה מתנגדים.
מטרת הצעת החוק, היא לפעול בדרכי לוחמה אפקטיביות יותר נגד ארגוני טרור, תוך שימת דגש בפן הכלכלי של התופעה: מימון טרור והעברת כספים לצורך פעילות טרור.
הצעת החוק תיתן בידי רשויות הביטחון ואכיפת החוק כלים נוספים למאבק בטרור באמצעות פגיעה במקורות המימון שלו, תוך הבטחה שהחקיקה הישראלית עומדת בסטנדרטים בינלאומיים.
10 שנות מאסר למתגמל משפחות מחבלים מתאבדים
החוק עוסק בעיקרו בשני היבטים: קביעת עבירות בקשר למימון טרור ומתן כלים מינהליים ושיפוטיים לשיפור יכולת המלחמה במימון הטרור. לאור זאת, יוטלו מכוח החוק סנקציות כלכליות ומסחריות נגד טרוריסטים, סוחרי סמים בינלאומיים וכלפי העוסקים בפעילות הקשורים לשיגשוג בנשק והשמדה המונית.
בחוק נקבעו עבירות רחבות וענישה חמורה לכל מי שעוסק במימון טרור. בין השאר, נקבע במפורש כי מי שמתגמל משפחות של מבצעי טרור ייחשב כמממן טרור וצפוי לעונש של 7 עד 10 שנות מאסר. כן נקבעה עבירה חדשה, לפיה מי שנמנע מלדווח על עבירה כספית הנוגעת למימון טרור, צפוי לשנת מאסר. עבירה זו תחול גם על מוסדות פיננסים, בנקאיים, חלפני כספי חברות ביטוח ועוד.
על-פי הצעת החוק, יתאפשר למדינת ישראל לאמץ הכרזה של מדינה אחרת על ארגון כארגון טרור, או על אדם כפעיל טרור, גם אם אינם פועלים נגד מדינת ישראל. כתוצאה מהכרזה זו, תהיה אפשרות לתפוס בישראל את רכושו של אותו ארגון או אדם. שר הביטחון יוכל להורות על תפיסה מינהלית של רכוש כזה למשך 21 יום, עד לפניה לקבלת צו מבית משפט.
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ מיכאל איתן, שהציג את החוק במליאה אמר כי לוועדה נדרשו 16 ישיבות, בין השאר, כדי למצוא את נקודות האיזון בין הצורך להצטרף למאבק הבינלאומי במימון טרור, לצורך להבטיח את זכויות הפרט ורכושו. לדבריו, "החוק שחקיקתו הושלמה היום יכול להוות דוגמא למדינות העולם כיצד ניתן להילחם בארגוני טרור ובממניהם תוך כדי שמירה על זכויות אדם".
