חברי הכנסת עו"ד גדעון סער ומשה כחלון הניחו אמש (ג', 28.12.04) על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית לתיקון חוק סדר הדין הפלילי, אותה יזמה וניסחה יו"ר הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין, עו"ד רחל תורן, המעגנת בחקיקה את ה'הגנה מן הצדק'.

התעמרות או רדיפה של הנאשם

"הגנה מן הצדק" היא טענה מקדמית שנאשם במשפט פלילי יכול להעלות. משמעות הטענה: אין לברר את אשמתו או חפותו של הנאשם, משום שאין באפשרותו של בית המשפט להעניק לנאשם משפט הוגן או שיש בניהול המשפט פגיעה בחוש הצדק וההגינות המשפטית.

במקרה שבית המשפט מקבל את הטענה, הוא מוסמך להפעיל את סמכותו הטבועה ולבטל את כתב האישום - כולו או חלקו, ואף לזכות את הנאשם. ואולם, צעדים אלה נעשים רק במקרים בהם מדובר ב"התנהגות בלתי נסבלת של הרשות", רדיפה, דיכוי או התעמרות בנאשם, או במקרים בהם "המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסלית נפגעת, דבר שבית המשפט עומד פעור פה מולו ואין הדעת יכולה לסובלו", כלשון השופטים בפסק הדין הידוע בפרשת הרצת המניות [ע"פ 2910/94 ארנסט יפת ואח' נ' מדינת ישראל].

מדובר בדוקטרינה שאינה מצויה בספר החוקים הישראלי, אלא בית המשפט העליון החליט לאמצה כשהוא שואב אותה מתוך הפסיקה האנגלית. עם זאת, בתי המשפט קיבלו טענה זו במספר מועט מאוד של מקרים. מעבר לכך, עד היום לא אושר בבית המשפט העליון ביטולו של כתב אישום בגין הגנה זו. העליון אמנם הכיר בהגנה, כאמור, אך נמנע מליישמה.

ביהמ"ש יפקח על הסבירות שבהגשת כתב אישום

הצעת החוק מציעה כעת להכיר בסעד ה'הגנה מן הצדק' כטענה מקדמית, מקום שהרשות נהגה כלפי הנאשם בחוסר צדק קיצוני או שההחלטה להגיש את כתב האישום היא חסרת תום-לב או אינה סבירה בנסיבות העניין. למעשה, הצעת החוק מבקשת לעגן את המצב הקיים, כמו שהוא.

"נוכח מגוון הנסיבות האפשריות ודרגות החומרה של התנהגות הרשות", מסבירים יוזמי התיקון, "מוצע לאפשר לבית המשפט לבטל את כתב האישום או חלקים ממנו, ובמקרים חריגים ויוצאי דופן אף לזכות את הנאשם".

לדבריהם, ההגנה מקנה לבית המשפט סמכויות שבדין לפקח על הסבירות שבהגשת כתב אישום, סמכויות שעד היום היו נתונות בידי רשויות התביעה או היועץ המשפטי לממשלה. עיגונה של ההגנה בחוק יאפשר פיקוח ויבטיח שרשויות התביעה ינהגו בנאשם על-פי כללי הצדק ויפעלו בסבירות, בהגינות, במידתיות, באחריות ובתום-לב.

טענה מקדמית שתישמע גם במהלך המשפט

"מעצם טיבה", אומרים סער וכחלון בדברי ההסבר להצעת החוק, "ההגנה מתאימה להיכלל במקבץ הטענות המקדימות בסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), מאחר שאין היא מתייחסת לתוכן כתב האישום ולחומר הראיות, אלא מתמקדת בהתנהגות רשויות התביעה והחקירה ובנסיבות הגשת כתב האישום".

"עם זה, במקרים רבים בהם העובדות המבססות את הטענה יתגלו במהלך ניהול המשפט, יוכל הנאשם להעלות טענה זו בהזדמנות הראשונה שתהיה לו, בדומה למצב הקיים לגבי רוב הטענות המקדמיות".

אמש דיווחנו כאן, כי גם פרופ' זאב סגל מאוניברסיטת תל אביב תומך בהצעה לעגן את ההגנה בחוק. לדבריו, שופטים מתלוננים על-כך שבעוד שלתביעה יש סמכות לקבוע במקרים מסויימים שאין הצדקה להגשת כתב אישום, אין סמכות כזו לשופטים, והם נאלצים לדון בכל כתב אישום המוגש לבית המשפט, גם אם לדעתם אין עניין ציבורי בקיום המשפט [ראו קישור].