"ייבחר שופט לבית המשפט העליון, רק אם לפחות שבעה מתוך תשעה חברי הוועדה תמכו בבחירתו". כך מציע חבר הכנסת עו"ד גדעון סער מהליכוד, בהצעת חוק שהניח השבוע (27.12.04) על שולחן הכנסת, בה מוצע לתקן את חוק יסוד: השפיטה.
בוועדה לבחירת שופטים חברים 9 אנשים: 3 שופטים של בית המשפט העליון (הנשיא ועוד שניים), שר המשפטים (יו"ר הוועדה) ושר נוסף שתקבע הממשלה, שני חברי כנסת מהאופוזיציה וכן שני נציגים של לשכת עורכי הדין. לשם בחירת מועמד לכהונת שופט, נדרש אם כן רוב של 5 חברי ועדה.
בוועדה מיוצגות, למעשה, שלוש רשויות המדינה (הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת), וכן לשכת עורכי הדין, כך שלכאורה עיצוב מוסד השפיטה ודרך מינוי השופטים, נתון בידי כל הרשויות יחדיו.
"להעמיק הדיאלוג הפנימי בין חברי הוועדה"
ואולם, נושא בחירתם של שופטים במדינת ישראל בכלל, ושל שופטי בית המשפט העליון בפרט, הוא כאוב למדיי וזרוע מחלוקות במערכת המשפטית ובעולם האקדמי. הבעיה העיקרית היא ה"דילים" הנרקחים בוועדה וכן בעובדה שישנם כללים לא כתובים בין חברי הוועדה, המונעים דיון לגופם של מועמדים ומסכלים את האפשרות שתמיד ייבחרו המועמדים הטובים ביותר.
בדברי ההסבר להצעת החוק, כותב חבר הכנסת סער כי "בית המשפט העליון, בשבתו כבג"צ, דן ומכריע בספקטרום רחב של סוגיות ערכיות ואיזון בין ערכים. אשר-על-כן, נכון מחד כי שופט הנבחר לכהונת שופט בבית המשפט העליון ייהנה מתמיכה רחבה, ומאידך שיטת בחירה כאמור תעמיק את הדיאלוג הפנימי בין חברי הוועדה למינוי שופטים, המייצגים מוסדות שונים. הדבר יאפשר השתתפות של ממש בבחירה לכל חברי הוועדה".
ספק אם הצעת החוק תמנע רקיחת "דילים"
לכן, מציע סער כי שופט עליון ייבחר לתפקידו רק ברוב של 7 מתוך 9 חברי הוועדה, בתקווה שהדבר ימנע חלק מה"דילים". ואולם, ספק אם מטרה זו תושג בהצעת החוק.
בין נשיא בית המשפט העליון ובין שר המשפטים נרקחים לעיתים קרובות "דילים", לגבי מועמד ו/או מקורב כזה או אחר. די אם נזכיר את ה"דיל" שרקחו הנשיא ברק וחבר הכנסת שאול יהלום, על מינויה המביך והמביש של עדנה ארבל לשופטת בית המשפט העליון.
יהלום, שהתנגד תחילה למינוייה של עדנה ארבל, הצביע לבסוף בעד המינוי, לאחר שסגר 'דיל' עם הדילרים ברק ולפיד (שהיה אז שר המשפטים): השניים הבטיחו לו שמינוי המועמדת שלו לכהונת שופטת בעליון, השופטת דבורה ברלינר [סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב ואישה דתיה; נ.ש.], ייצא אל הפועל כאשר יפרוש השופט אליהו מצא מתפקידו [ראו קישור].
הכללים הלא כתובים שבהצבעת שופטי העליון
בעיה נוספת, המעוררת ביקורת ציבורית קשה, נעוצה בכללים הלא כתובים שבהצבעת שופטי העליון בוועדה. כלל אחד קובע, כי חברי הוועדה לא יצביעו בעד מועמד שאינו מוסכם על כל השופטים בעליון. כלומר, די ששופט אחד יתנגד למועמד מסויים, כדי לסכל את בחירתו של אותו מועמד.
מכאן ברור, כי שלושת השופטים החברים בוועדה תמיד יציגו חזית אחידה, ויש לזכור כי הצעת החוק של חבר הכנסת סער תאפשר להם, הלכה למעשה, לטרפד מינוי של כל מי שלא יחפצו ביקרו.
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
