סטודנטים הלומדים לתואר בחינוך גופני קיבלו לאחרונה הודעה על שינוי הקריטריונים לקבלת תעודת מדריך בחינוך גופני. במסגרת לימודיהם מקבלים הסטודנטים תואר ותעודת הוראה. בחלק מהמכללות נכללים הקורסים ללימודי התעודה במסגרת הלימודים לתואר.

עד כה למדו הסטודנטים הלומדים לתואר קורסי מבואות בשנת א' וקורסים מעשיים בשנה ב', וזאת על-מנת לקבל תעודת מדריך. על-פי התבחינים החדשים שקבע מינהל הספורט במשרד החינוך, לא נכללים עוד קורסי המבואות הנלמדים בשנה א' כחלק מהדרישות לקבלת תעודת מדריך. בעקבות זאת נאלצים הסטודנטים ללמוד שעות נוספות בשנה ב' ומחוייבים לשלם עבורם תשלום נוסף.

אחד הסטודנטים הלומד לתואר בחינוך גופני ותנועה בסמינר הקיבוצים מסר ל-Nfc בתגובה: "קיבלנו את ההודעה על השינויים בסוף סמסטר ב' בשנה שעברה. היתה התרעמות גדולה בקרב הסטודנטים אשר חלקם הגדול מייחס חשיבות רבה יותר לאפשרות לקבל תעודת מקצועית מאשר התואר לעצמו. באמצעות התואר קשה למצוא עבודה בתור מורה לחינוך גופני בארץ, רוב העבודה פונה למגזר הפרטי, וכאן בא לידי ביטוי העובדה שניתן לעשות שימוש בתעודות המקצועיות.

"בתחילת שנת הלימודים עלה הנושא מחדש. לא הגיעו תשובות מצד הנהלת הסמינר, ונאמר כי הנושא נמצא בבדיקה ואף שוקלים לערב גורמים משפטיים בנושא. במהלך השבוע האחרון קיבלנו הודעה על התעריפים החדשים לקורסים. העלויות נעות בין 300 ל-1600 ש"ח לקורס לסטודנט. בכסף הזה משולם שכר המרצים והשימוש במתקנים.

התרעומת הגדולה היא על כך שהשינויים חלים עלינו תוך כדי הלימודים לתואר ולא בזמן ההרשמה. מדוע מינהל הספורט לא אוכף את הדרישות החדשות בתחילת שנת הלימודים הבאה. יש פה חוסר התחשבות במצב הכלכלי של הסטודנטים, וכידוע חיי סטודנט הם לא קלים במדינת ישראל".

בפנייה שנעשתה למינהל הספורט במשרד החינוך, נראה כי לא מכירים את השינויים שחלו בדרישות לקבלת תעודות מדריך.

ד"ר יהושע דקל, סמנכ"ל וראש מינהל הספורט, מסר בתגובה כי התבחינים להכרה בקורסים להכשרת מדריכים לא שונו. "ככלל, הלכנו לקראת הסטודנטים להכשרת מורים, אשר מעוניינים לקבל תעודת מדריך, בנוסף לתעודת ההוראה, במטרה להקל עליהם בחלק מלימודיהם הרלוונטים לקורס מדריכים".

באשר לעלויות הגבוהות של הקורסים מסר דקל, כי "עלויות הקורסים למדריכים נקבעים על-ידי המוסדות שמכשירים לכך". ואולם, במכתב שנשלח ביום 29.4.04 מאת יו"ר הוועדה להכרה, שלמה סביה, אל ראש המסלול לחינוך גופני בסמינר הקיבוצים, ד"ר אפרת היימן, נאמר כי "לימודי הוראת חינוך גופני בשנה הראשונה בכל המכללות לחינוך גופני, הם לימודי יסודות ולימודי חובה כלליים, ועל כן לא נוכל להכיר בקורס המעשי הנלמד בשנה א' לצורך הכשרתו של הסטודנט כמדריך. סטודנט בשנה ב', במגמת התמחות (בענף הרלוונטי), יוכרו לימודיו לאחר בדיקה ועמידה בדרישות, כחלק מלימודי היסוד לקורס מדריכים. לאור האמור לעיל, הינכם מתבקשים להעביר לוועדת ההכרה את מסלול הכשרתו של הסטודנט כמדריך בתחום המעשי (לאחר שעבר מבחני מיון) ובתחום העיוני".

ראש החוג לחינוך גופני ותנועה בסימנר הקיבוצים, ד"ר אפרת היימן, מסרה בתגובה: "מנהל הספורט לא דוברי אמת. הם נתנו תבחינים חדשים שלא היו עד כה. קודם לכן היה משהו כללי שצריך ללמוד. התבחינים שפורסמו עכשיו לא היו קודם. הם שלחו לנו את פירוט השעות החדש, דבר שלא היה קודם לכן... בשנה שעברה היה מקובל ששנה א' היא חלק מהתבחינים.

ברגע שלא החשיבו את שנה א', ירדו שעות מעשיות שנכללות בתוך תעודות המדריך. כאשר מינהל הספורט הודיע כי שנה א' אינה מקובלת עליהם, אני עדיין צריכה לתת את מספר השעות כפי שמחייב המינהל. אין לי דרך אלא לחייב אותם [הסטודנטים] בעוד שעות".

במכללות אחרות לחינוך גופני הוחלט אחרת. כך, למשל, במכללת "אוהלו" הוחלט לבטל את תעודות המדריך הניתנות במסגרת הלימודים לתואר. סטודנט המעוניין לקבלת תעודת מדריך יצטרך מעתה להירשם לקורס דרך מרכז ההשתלמויות של המכללה.

כך קורה שוב: שבמקום ללכת לקראת הסטודנטים בישראל, מוצאים עצמם הסטודנטים "נופלים בין הכסאות" ונאלצים לשלם את המחיר.