דוח דוברת של משרד החינוך מוגש בשעות אלה (א', 9.1.05) באופן רשמי למשרד ראש הממשלה, אריאל שרון. בפתח מסיבת העיתונאים שכונסה בנושא הדוח, הודה רה"מ לשלמה דוברת על מילוי המשימה "התובענית" והקשה ומילוי האתגר. בנוסף הודה לצוות אשר פעל לצדו של דוברת, לשרת החינוך ומנכ"לית משרד החינוך גם בשם הממשלה.

"נושא החינוך הוא בנפשנו... הוא אינו נופל בחשיבותו מהדאגה המתמדת מענייני ביטחון וצמיחה... התוכנית... מקיפה מאד. איכות העבודה, הרצינות... והחשיבה הכוללת באים לידי ביטוי בכל הסוגיות בהן עסק הכוח. התוכנית תובא לאישור הממשלה ביום ג' הקרוב ובכוונתי לוודא שהיא תבוצע בלוחות הזמנים עליהם סוכם... אמרים שהדוח הזה ייגנז... ויעלה אבק. לכל אותם אלה אני אומר בלשון ברורה: הדוח הזה ייושם. עיקרי ההמלצות בדוח כבר תוקצבו... בכוונתנו להשקיע ברפורמה למעלה ממיליארד וחצי ש"ח מעבר לתקציב הרגיל של משרד החינוך.

כמו כל רפורמה, גם המהפיכה החינוכית שבפנינו מעוררת חששות במגזרים שונים. אנחנו רוצים שהרפורמה הזאת תעבור בהסכמה רחבה ככל האפשר, לכן אני קורא לשרת החינוך, לארגוני המורים ולשלטון המקומי לשבת ביחד, כמה זמן שנדרש ולעשות כל מאמץ כדי שהמהפיכה הזו שאנו מובילים תיושם בהסכמה... לטובת הדור הצעיר של מדינת ישראל".

עוד אמר, כי בממשלה מייחסים חשיבות רבה למעמד המורים בישראל - מעמד אשר קובע את דמות ואיכות מערכת החינוך וכי הוא מושפע מהתגמול שהוא מקבל. לכן, בכוונת הממשלה לדבריו לטפל במעמד המורה בצורה יסודית. "אני לא חושב שמערכת החינוך נכשלה... אני רואה אותם [את המורים] בכלכלה, בתעשיה... הרפורמה תאפשר להעניק הזדמנות שווה לתלמידים מכל המגזרים".

שרת החינוך, לימור לבנת, אמרה במסיבת העיתונאים, כי מדובר בהזדמנות הסטורית "ליצור... סדר יום... חברתי חדש, סדר עדיפויות... שהחינוך עומד במרכזו, שהילדים שלנו עומדים במרכזו". על הישגי הילדים הישראלים בקריאה וכתיבה אמרה לבנת כי התפלאה על כך שכל תלמיד שלישי אינו יודע להבין את אשר הוא קורא, וכי מדובר בתלמידים "אשר נידונים לחיות בשוליים" וכך גם בכל הנוגע להישגים המתמטיים והישגים ברמת הידע.

"האחריות היא לא רק שלי. האחריות היא לא רק של המורים, של המנהלים... האחריות היא בראש ובראשונה של הממשלה וכמובן שלי כשרת החינוך..."

שר האוצר, בנימין נתניהו, ציין כי עתיד המדינה ניצב על שני יסודות: על כלכלה יציבה ועל מערכת חינוך טובה. "זה בעצם המנוע לצמיחה". לדבריו הבעיה המרכזית אינה התקציב, אלא הניהול והבטיח כי תקציב החינוך גבוה פי 4 מהתל"ג וכי הדוח אכן "רציני". נתניהו הביע מורת רוח ממשכורות המורים.

שלמה דוברת, יו"ר הוועדה, סיקר והסביר את סעיפי הדוח ואת המלצות הוועדה ושם דגש על פעילות חברתית "כחלק מעיצוב האדם". בוועדה 18 חברים. "אנחנו רוצים לראות ילדים שרוצים ואוהבים להגיע לבית הספר". דוברת ביקש כי מקצוע ההוראה ייחשב כמקצוע בעל חשיבות לאומית.

מנכ"לית משרד החינוך, רונית תירוש, אמרה היום בראיון לרשת ב', כי שכרו של מורה מתחיל יעמוד על סך 5,550 ש"ח וקראה לשיתוף פעולה עם המורים.

ראשי ארגוני המורים הצביעו במסיבת העיתונאים על פגמים ברפורמה וקבלו על כך שלא היו שותפים מלאים בגיבושה. מזכיר הסתדרות המורים, יוסי וסרמן, אמר בשבוע שעבר כי הרפורמה לא תצא לדרך ללא תמיכת המורים.

הדוח, אשר חלק ממטרותיו להשאיר את משרד החינוך כמתווה מדיניות וכמטה - בעוד שסמכויות רבות ינתנו לרשויות ולמנהלי בתי הספר, מציין גם את העובדה כי מורים רבים - יפוטרו. לדברי ראשי ארגוני המורים, הנתונים שמסר יו"ר הוועדה לרפורמה בחינוך, שלמה דוברת, על פיטורי המורים ( עד 14,000!) אינם מדויקים ומדובר למעשה במספר כפול של מורים אשר יפוטרו, בעקבות יישום הדוח. ברשת ב' דווח, כי לדבריו של יו"ר הוועדה, שלמה דוברת, בכל שנה כ-5,000 מורים מביעים את רצונם להתפטר אך אינם עושים זאת, משום שאין מובטחת להם גימלה מסודרת.

ראשי הסתדרות המורים וארגון המורים העל-יסודיים יצאו בתגובה משותפת לפרסום הדוח וטענו, כי משמעותו היא כי "במשך חמש השנים הקרובות יפוטרו מעל 20 אלף מורים. נתונים אלה אושרו על-ידי בכירי משרד האוצר... המורים הנותרים יאלצו לעבוד קשה יותר בכיתות עמוסות יותר".

עם זאת, הדוח ממליץ על שיפור בשכר המורים והמנהלים. אך למרות זאת טוען יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, רן ארז, כי השכר המצוין בדוח אינו מהווה פיצוי הולם על הגדלת מספר שעות ההוראה והעומס, כאמור. לדבריו יירד ערך שעת לימוד של מורה - במקום לעלות.

שאלה נוספת שאינה יכולה שלא להישאל או לרחף באוויר, היא המעמד האוטונומי למגזר הדתי, זאת בעקבות השאר המינהל לחינוך הממלכתי-דתי על כנו ומינוי נציגים מהמגזר במנהלי החינוך האוזריים. עם זאת ראוי גם להדגיש, כי למעשה הדוח אינו מיושם במגזר החרדי: בדוח מצוין, כי "ריבוי המגזרים והזרמים בחינוך הוא להערכתנו בעיה מרכזית במערכת החינוך בעיותו גורם מפורר של הרקמה החברתית-תרבותית, מביא לאיבוד תחושבת השותפות בחברה הישראל ומהווה מקור לבזבוז רב של משאבים... נוצרו זרמים המתוקצבים על -ידי המדינה אך הפיקוח והשליטה עליהם מוגבלים או לא קיימים כלל: כיתות ה"פטור", החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני".

כידוע, בעקבות ההסכם הקואליציוני בין נציגי יהדות התורה לבין רה"מ - המגזר החרדי יהיה זרם חינוך עצמאי נפרד ולא ייכלל במסקנות הוועדה.