הגידול בענף שירותי שמירה ואבטחה בשנים האחרונות סיפק מקומות עבודה רבים ושימש אחד ממקורות התעסוקה לבלימת הגידול בממדי האבטלה.
מינהל תכנון, מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת ערך לאחרונה סקירה בנושא מאבטחים ושומרים בישראל 1995-2003. את הסקירה ערך ד"ר שוקי הנדלס. הסקירה דנה במאפייני הרקע והתעסוקה של מאבטחים ושומרים ובהתפתחות התעסוקה שלהם מאז אמצע העשור הקודם.
מהנתונים עולה כי בשנת 2003 הגיע מספר המאבטחים והשומרים ל-46.5 אלף בהשוואה ל-24.3 בשנת 1995, גידול של כמעט פי 2 במהלך 8 שנים.
עוד התברר כי אחוז המאבטחים והשומרים מסך העובדים הישראלים גדל במהלך השנים מ-% 1.3 בשנת 1995 ל-2.0% ב-2003. כ-50% מההתרחבות במספר המאבטחים והשומרים לעיל התרחשה בין השנים 2000 -2003, כאשר כמעט כל הגידול בשנים הללו בא מקרב המאבטחים, והוא נובע בעיקר מההתערערות במצב הביטחוני מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה. הירידה במספר השומרים בשנת 2003 נובעת מגידול ניכר בביקוש למאבטחים, התרחבות המחסור בהם והתחלופה בין שומרים לבין מאבטחים.
המאבטחים והשומרים הובחנו כבעלי מאפיינים ייחודיים בהשוואה לכלל העובדים, הן במאפייני רקע והן במאפייני תעסוקה. כמו כן, נמצאה הבחנה ברורה בין מאפייניהם של מאבטחים בהשוואה לאלה של השומרים וכן נמצא כי לאורך התקופה שבין 1995 ל-2003 חלו שינויים במאפייני הרקע והתעסוקה של העובדים כמאבטחים ושומרים.
בני פפרמן מנהל מינהל תכנון, מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת מוסיף כי הגידול בענף שירותי שמירה ואבטחה בשנים האחרונות סיפק מקומות עבודה רבים, ושימש אחד ממקורות התעסוקה לבלימת הגידול בממדי האבטלה. עוד הוסיף שבין השנים 2000-2003 נוספו למגזר העסקי כ-46.5 אלף עובדים ומתוכם 11.6 אלף מאבטחים ושומרים, המהווים כ-25% אחוזים מסך תוספת העובדים נטו למגזר העסקי בשנים הללו.
התערערות המצב הביטחוני ופרוץ האינתיפאדה השנייה הגדילה מאוד את שיעור התעסוקה של העובדים בתחומי האבטחה והשמירה. כתוצאה מכך מעריכים כלכלני המינהל לתכנון מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת כי אחוז המאבטחים והשומרים מכלל התעסוקה של ישראלים גדל ב-25% לערך מעבר לאחוז שהיה נקבע לולא התערער המצב הביטחוני בשנות האינתיפאדה השנייה (2000-2003).
במלים אחרות, לולא ההחרפה באירועים הביטחוניים של השנים האחרונות היה עומד שיעור המאבטחים והשומרים על 1.6% מסך המועסקים במשק, בעוד שבשנת 2003 עמד השיעור על 2.0%. יוצא מכך, שמספר המאבטחים והשומרים אמור היה לעמוד בשנת 2003 על כ- 37 אלף עובדים, בעוד שמספרם בפועל הגיע בשנה זו ל-46.5 אלף עובדים.
המסקנה הינה, שההתפתחויות הביטחוניות של השנים האחרונות הגדילו באופן הדרגתי את השימוש במאבטחים ושומרים שהגיע בשנת 2003 לפער של למעלה מ-9.0 אלף עובדים בהשוואה לרמת התעסוקה שהייתה נקבעת לולא החריף המצב הביטחוני בשנים האחרונות.
זאת ועוד, תוספת משרות אלו הגדילה את ההיצע הזמין של משרות בטווח הקצר תוך שהיא מסייעת למספר הולך וגדל של מובטלים להשתלב בעבודה. כאמור, שימוש היתר בשירותי מאבטחים ושומרים הביא לתוספת של משרות שהגדילו בהדרגה את התעסוקה (ב-9 אלפים עובדים) והיוו כ-15% מסך תוספת המובטלים בין השנים 2000 לבין 2003 (ע"פ נתוני הלמ"ס, תוספת של 65 אלף מובטלים).
גידול התעסוקה במשלחי יד אלו, בשנים האחרונות, מעבר לשיעור המקובל (להערכת התמ"ת, 1.6% מסך התעסוקה של הישראלים) מלמד שמדובר בהתרחבות תעסוקה שמקורה באילוצים של הזמן הקצר, ואין לראותו כהגדלת התעסוקה לטווח הארוך.
יתרה מזאת, נטען במחקר, תעסוקת היתר של מאבטחים ושומרים הטילה בשנים האחרונות נטל הוצאות עודף שהכביד על מעסיקים בכלל ועל המגזר העסקי בפרט, במיוחד בתחומי שירותי התיירות, האירוח, המלונאות, הסעדה והמסחר.
על-פי הערכת כלכלני מינהל תכנון מחקר וכלכלה הגיע נטל הוצאות זה (בשל העסקת יתר של מאבטחים ושומרים בהיקף של 9 אלפים עובדים, בעיקר מאבטחים) לפחות מ-600 מליון ש"ח בשנת 2003.
הואיל וחלק נכבד מסכום זה נופל על מעסיקים במגזר העסקי, הערכה הינה שמעסיקים אלו יטו לצמצם את תעסוקת היתר של מאבטחים ושומרים מהר ככל שניתן, וככל שיאפשר המצב הביטחוני.
