הולכת ומתרחבת בשוק העבודה תופעת פיטורי נשים לאחר לידה בשל המיתון הקשה השורר במשק. כ-250 נשים פנו בשנת 2004 ללשכות הייעוץ המשפטי של נעמ"ת בעקבות פיטורין לאחר חופשת הלידה.
יו"ר נעמ"ת, עו"ד טליה ליבני, אמרה כי "מספר זה הוא רק קצה קרחון של תופעה גדולה הרבה יותר. שכן, ציבור הנשים לאחר לידה חלש ורגיש ביותר, אינו נוהג לפנות ללשכות ייעוץ משפטי, ומקבל עליו את הדין. אחת ממכות המדינה היום היא אי החזרתן של נשים לעבודה לאחר חופשת הלידה, ובשל המיתון התופעה הולכת ומחריפה.
בעקבות התופעה המדאיגה מתעתדת נעמ"ת לצאת בהצעה לתיקון החוק הקיים להארכת תקופת העסקת החובה לנשים לאחר חופשת הלידה
מ-45 ימים כפי נהוג היום, ל-6 חודשים.
לדברי עו"ד לבני, כיום החוק מחייב מעביד להמשיך ולהעסיק עובדת שחזרה מחופשת לידה 45 ימים לאחר סיום חופשת הלידה. בפועל, המעבידים, במקרה הטוב, פודים את 45 הימים בכסף, ובמקרה הגרוע מודיעים לעובדת, כי תפוטר עם תום 45 הימים, מה שגורם לעובדת שלא לטרוח ולחפש סידור לרך הנולד בעבור 45 ימים בלבד.
בכל מקרה, אומרת לבני, מטרת החוק שהיתה במקור לתת לאשה הזדמנות להשתלב מחדש במקום העבודה, לאחר חופשת הלידה, מושמת לאל. התיקון שתציע נעמ"ת לחוק הינו הארכת תקופת העסקת החובה שלאחר סיום חופשת הלידה.
בנעמ"ת סבורים, כי הזמן הנכון הינו 6 חודשים מתום חופשת הלידה בתשלום. 6 חודשים אלה יאפשרו לעובדת באמת לשוב ולהשתלב ולהוכיח את כושרה ויכולתה בעבודה, מחד גיסא. מאידך גיסא, מדובר בתקופה ארוכה מכדי לאפשר למעביד לחבל תחבולות כגון פדיון בכסף, ואיום בפיטורין עם תום התקופה.
עו"ד מיכל ברון מנעמ"ת, המטפלת כמעט מידי יום בתלונות חדשות של נשים שפוטרו לאחר חופשת הלידה, מציינת כי מניסיונה, מעסיקים רבים "מסמנים" את הנשים שיוצאות לחופשת לידה כ"חוליה החלשה", שהכי קל למערכת להיפטר ממנה, שכן מקום העבודה כבר הסתדר בלעדיה והתארגן מחדש.
בנעמ"ת מביאים דוגמאות למספר תיקים בהן טיפל הארגון. כך למשל, אישה שביקשה עוד טרם הריונה לקצץ בשעות עבודתה, נכנסה מאוחר יותר להריון. לאחר הלידה לא הסכים מקום העבודה להחזירה על רקע בקשתה לקיצוץ בשעות העבודה. מקום העבודה ניצל את ההזדמנות כאשר היא כבר היתה מחוץ למסגרת העבודה ופיטר אותה. נעמ"ת טענה במשפט, כי הרקע לפיטורין הוא אפליה על רקע הלידה ומקום העבודה אולץ להשיבה לעבודה.
בתיק נוסף פוטרה אישה לאחר לידה מחברה שעברה שינוי ארגוני בזמן חופשת הלידה. בהיעדרה של אותה עובדת, תיקי הלקוחות שהיו באחריותה עברו לעובדים אחרים וכאשר העובדת שבה, נאמר לה שהלקוחות כבר מטופלים וכי שירותיה אינם נחוצים עוד. תיק זה הסתיים בפשרה, כאשר החברה נדרשה לשלם לעובדת 4 משכורות.