העיתון 'ידיעות אחרונות' מפרסם הבוקר (ד', 19.1.05), כי עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ', הידועה כ"פרקליטה המדליפה", נמצאת בשלבים מתקדמים של גיבוש הסדר טיעון עם הפרקליטות, שתביא לביטול הסעיפים המשמעותיים בהם היא נאשמת בגין הדלפת מסמכים בפרשת "סיריל קרן".

גלאט-ברקוביץ' הודיעה אתמול לנציבות שירות המדינה, על התפטרותה ממשרד המשפטים. היא לא נשאה באחרונה בתפקיד כלשהו, משום שהושעתה מתפקידה עם גילוי הפרשה, אך לא פוטרה.

על-פי הדיווח, בהסדר הטיעון שתתבקש לאשר שופטת בית משפט השלום בתל אביב, חיותה כוחן, גלאט-ברקוביץ' תודיע על פרישתה כאמור, וזכויות הפנסיה שלה ישולמו לה רק בעוד חמש שנים. חשוב מכך, עבירות המירמה והפרת האמונים בהן היא נאשמת יימחקו, וכתב האישום המתוקן שבעובדותיו היא תודה, יכלול רק עבירה של גילוי בהפרת חובה. בתמורה, הפרקליטות תבקש לגזור עליה רק עונש של מאסר על-תנאי וקנס כספי.

הסניגור דורש לחקור ההדלפה

בעקבות הפרסום, שיגר סניגורה של גלאט-ברקוביץ', עו"ד יהושע רזניק, ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, מכתב נזעם בו הוא קובל על ההדלפה. "נדהמתי לקרוא את פרטי המו"מ להסדר טיעון בין מרשתי לנציגי התביעה", כותב רזניק. "נדהמתי שבעתיים לקרוא את פרטי ההסדר בעניין תשלום גמלתה. נושא זה הוא בוודאי עניינה הפרטי ולא יכול להיות נחלת הכלל".

רזניק מבהיר במכתבו, כי בניגוד לפרסום, "הפסקת עבודתה בשירות המדינה ותנאי פרישתה לא היו לפי דרישותיכם חלק מהסדר הטיעון, אלא בזיקה להסדר". אולם הוא לא מסתפק בכך, והוא מבקש להעמיד את מזוז במבחן. הוא דורש לחקור את ההדלפה שיכולה היתה לצאת, כמובן, רק משורות הפרקליטות ומשרד המשפטים. "מרשתי איננה יכולה לעבור לסדר היום על הפרסום", הוא מבהיר.

"הפגיעה אינה רק נחלת מרשתי", הוא מדגיש, "אלא פגיעה בבית המשפט הקורא על הסדר הטיעון הנרקם בתיק הנשמע לפניו".

כתב האישום: גילוי בהפרת חובה, מירמה והפרת אמונים

כזכור, בכתב האישום שהוגש נגדה לפני כשנה, מואשמת עו"ד גלאט-ברקוביץ' כי הדליפה את מסמך חיקור הדין בארה"ב, בפרשת 'שרון-סיריל קרן', למי שהיה אז כתב עיתון "הארץ", ברוך קרא. סעיפי האישום: גילוי בהפרת חובה, מירמה והפרת אמונים, שהעונש המירבי בגינן הוא 3 שנות מאסר.

"במעשים המפורטים", נטען בכתב האישום, "מסרה הנאשמת, שהינה עובדת ציבור, ללא סמכות כדין, מידע פנימי מחקירה רגישה וסודית, שהגיע אליה בתוקף תפקידה כפרקליטה מלווה בחקירה, לאדם שהינו עיתונאי, שלא היה מוסמך לקבלו. כמו כן, הפרה הנאשמת את האמון שניתן בה כפרקליטה בכירה בשירות המדינה, ופגעה בציבור, ובאמון שהוא רוחש למערכת השלטונית".

עוד נטען, כי גלאט-ברקוביץ' ניסתה להטעות את צוות החקירה שמינה היועץ דאז רובינשטיין במטרה למצוא מי המדליף, וכשנחקרה באופן רשמי, היא ניסתה להעליל מיוזמתה את האחריות להדלפה על בכירים במשרד המשפטים, ובכך שברה אפילו 'קוד מוסרי' בסיסי.

בחודש מאי האחרון תוקן כתב האישום, כך שהפרקליטות אינה טוענת עוד כי מעשיה גרמו לשיבוש מהלכי החקירה, אלא שהם "יכולים היו" לשבש את החקירה.

הפרקליטה: פעלתי בתום-לב

בתשובתה לכתב האישום, הודתה הפרקליטה כי מסרה מסמך לעיתונאי ברוך קרא מ'הארץ', אולם הכחישה כי פעלה ממניעים אישיים, וטענה "כי במעשיה פעלה בתום-לב, על-מנת להביא לידיעת הציבור, לו היא חבה חובת אמונים, מידע שהוסתר ממנו ואשר היה זכאי לקבלו בדבר חקירה המתנהלת כנגד ראש הממשלה בחשדות חמורים של לקיחת שוחד".

פרקליטיה של גלאט-ברקוביץ', עורכי הדין יהושע רזניק וז'ק חן, העלו בפני בית המשפט טענה מקדמית של "הגנה מן הצדק", לפיה יש למחוק את כתב האישום משום שיש בניהול המשפט פגיעה בחוש הצדק וההגינות המשפטית בשל האפליה שננקטה בטיפול בה לעומת מדליפים אחרים, אפילו מחקירות אחרות של שרון וכי היא הועמדה לדין "משיקולים זרים" ותוך מימוש "אכיפה בררנית".

לטענתם, "העמדה לדין מכוח סעיף זה [גילוי בהפרת חובה; נ.ש.], בנסיבות דומות לכתב האישום שבפנינו, הינה נדירה ביותר ותקדימית. למעשה, זהו כתב האישום הראשון והיחיד מסוגו במהלך כל שנות קיום המדינה".

מזוז דחה בקשתה להמיר ההליך הפלילי בהליך משמעתי

סגנית נשיא בית המשפט, השופטת חיותה כוחן, דחתה לפני כמה חודשים את בקשתה של גלאט-ברקוביץ' לחשוף את זהותו של המקור העיתונאי המכונה "נשר", שסייע למשטרה לגלות כי היא זו שהדליפה את מסמך חיקור הדין ופרטים מפרשת חקירת ראש הממשלה. היא גם דחתה את בקשתה לזמן לעדות את פרקליטת המדינה לשעבר, עדנה ארבל, והיועץ המשפטי לשעבר, אליקים רובינשטיין, והגדירה את הבקשה "קנטרנית, מוגזמת ומופרזת".

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, דחה בעבר את בקשתה להמיר את ההליך הפלילי נגדה בהליך משמעתי, לאחר שקבע בהתייעצות עם פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, שלא נמצא צידוק או שינוי בנסיבות שיצדיק צעד כזה.

לכן נראה, כי מטרת הסדר הטיעון היתה להימנע את מהשוואות בין ההליכים שננקטו נגד גלאט-ברקוביץ' לעומת הדלפות אחרות שלא טופלו בכלל. ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "איננו מתייחסים לעסקאות טיעון לפני שהוצגו בבית משפט".

[ת.פ. 10106/03]