הרכב מורחב של 7 שופטי בית המשפט העליון, בראשות הנשיא אהרן ברק, קיים הערב (א', 23.1.05) דיון ראשון בערעורם של ההורים המאמצים בפרשת "תינוק המריבה", לאחר שנתנו להם רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי.
כזכור, המחוזי דחה ברוב דעות את ערעורם של ההורים המאמצים וקבע כי התינוק בן השנה וחצי יוחזר להוריו הביולוגיים, משום שזו "טובת הילד" נוכח מחלתו הקשה של האב המאמץ, שאחד המומחים צפה לו תוחלת חיים של 7 שנים. שופטי הרוב ציינו, כי לולא מחלת האב, היתה החלטתם שונה, אולם זו "הכריעה את הכף".
הדיון, שנמשך כשעתיים והתקיים בדלתיים סגורות, נערך כבר בערעור עצמו, לאחר שהשופטים החליטו לראות בבקשת הרשות כאילו הוגש הערעור. השופטים יודיעו במועד אחר האם יש צורך בדיון נוסף או שההחלטה תפורסם על סמך כתבי הטענות והדיון שהתקיים הערב.
ההורים הביולוגיים יצאו מהדיון כשהם נסערים מאוד והאב תקף צוות טלוויזיה שהיה במקום. ההורים המאמצים לא נכחו בדיון. בינתיים, עומד בתוקפו צו עיכוב הביצוע של פסק הדין במחוזי, והתינוק צפוי להישאר בידי ההורים המאמצים עד להכרעה הסופית בערעור, שתהווה סוף פסוק בפרשה.
המחוזי: תוחלת החיים של האב המאמץ הכריעה
כאמור, בית המשפט המחוזי בתל אביב, שעל החלטתו ביקשו ההורים המאמצים לערער בגלגול שלישי, דחה את ערעורם ברוב דעות. השופטים יהודית שטופמן וישעיהו שנלר, שהיו בדעת הרוב, סברו כי "'קול הדם' הוא קולו של הקטין", למרות ששהה כמעט שנה וחצי בידי האם המאמצת.
מנגד, סברה ראש ההרכב, השופטת סביונה רוטלוי, כי יש לקבל את הערעור ולהותיר את התינוק בידי הוריו המאמצים, ולהחזיר הדיון לבית המשפט לענייני משפחה, כדי שיכריע האם לאפשר לאם הביולוגית לחזור בה מסירובה. "לא שוכנעתי כי יש מקום להעניק משקל מכריע, בנסיבות מקרה זה, למצבו הרפואי של האב המיועד לאמץ כחלק משיקולי 'טובת המאומץ'".
עמדותיהם של השופטים נחלקו בנקודה אחת: מהו המשקל שיש לתת למצבו הרפואי של האב המיועד לאמץ, שהוא חולה דיאליזה, על טובתו של הקטין ועל זכותו לאמץ. שופטי דעת הרוב קבעו, על סמך חוות דעת רפואית שהוצגה בפניהם, כי מאחר שלאב צפויה תוחלת חיים קצרה של כ-7 שנים, יש למנוע מצב של יתמות בגיל צעיר.
בע"מ 377/05