שינוי מציעה: עוז, אלפרון ורוזנשטיין <br>לא יוכלו להיות חברי מרכז

חבר הכנסת אילן שלגי משינוי הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק, המגבילה כניסת עבריינים לשורות מרכז מפלגה והתמודדותם ברשימה לכנסת.

על-פי הצעת החוק, עבריינים שנידונו לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים, לא יוכלו להתמודד כחברים בגוף בוחר מועמדים לכנסת, לכהונת ראש הממשלה או שר בממשלה מטעם מפלגה. כך במשך שבע שנים מסיום ריצוי העונש.

עוד קובעת הצעת החוק, כי חבר בגוף בוחר שנידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים, תיפסק חברותו בגוף הבוחר. לדברי ח"כ שלגי, "החוק המוצע יגן על שלטון החוק וימנע מעבריינים לרכוש עמדות השפעה על חברי כנסת ושרים. לא אחת אנו פוגשים עבריינים הפוסעים במסדרונות הכנסת, כאילו היו הם בעלי הבית".

ח"כ שלגי מתכוון בדבריו בעיקר לחבר המרכז הוותיק מהליכוד, שלומי עוז, הפוקד את מסדרונות הכנסת בעיקר מידי יום שני ומקורב לבנו של ראש הממשלה, ח"כ עמרי שרון. עוז נעצר לראשונה בשנת 1987. בהמשך נמנה על חברי הכנופיה של בני משפחת אלפרון וישב שישה חודשים בכלא לאחר שנאשם בניהול חברה לגביית חובות של האחים אלפרון.

ח"כ שלגי מתכוון גם למוסא אלפרון, שהתפקד לליכוד בשנת 2003 לפני הבחירות לכנסת, יחד עם עוד כמה מאות אנשים וכך הפך לחבר מרכזי בסניף גבעת שמואל. לדברי שלגי, מטרתו היתה להשתלט על הסניף בגבעת שמואל ולהיכנס למרכז התנועה. עם זאת, בסוף אותה שנה הודיע אלפרון שכניסתו למרכז הליכוד לוותה בביקורת עזה ועל-כן הוא מתפטר מהמרכז.

כלפי אלפרון נטען, כי במהלך הבחירות בליכוד איים על חברים בסניף הליכוד בגבעת שמואל. בהערת ביניים בדיונים במליאה לפני כשבועיים, אמר שלגי כי "יש עבריינים במרכז הליכוד. ראיתי את השרים וחברי הכנסת של הליכוד מתנשקים עם מוסא אלפרון ושלומי עוז. אלה לא עבריינים? ובחתונה של זאב רוזנשטיין לא הייתם? עם מי אתם מתרועעים? בושה וחרפה".

נזכיר, כי החוק קובע שמי שנידון לעונש מאסר בפועל של יותר משלושה חודשים, בגין עבירה שיש עימה קלון, וטרם חלפו שבע שנים מאז הורשע, איננו יכול להיבחר לכנסת.

בחודש שעבר קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יעקב טירקל, כי אין קלון בעבירת ההמרדה בה הורשע ראש חטיבת 'מנהיגות יהודית' בליכוד, משה פייגלין, וכי הוא רשאי להתמודד בבחירות לכנסת ה-17. פייגלין הועמד לדין בעקבות הפגנות נגד הסכמי אוסלו שארגן ברחבי הארץ, שכללו חסימת צמתים וקריאה למרי אזרחי.

הוא הורשע בשנת 97' בעבירת המרדה ונידון לחצי שנה מאסר בפועל, אותה ריצה בעבודות שירות ולשנת מאסר על-תנאי. השופט טירקל קבע בהחלטתו, כי "בעיניי, אדם הבא לעשות נפשות להשקפות לגיטימיות או בא להביע מחאה או תמיכה בעניין ציבורי חשוב כאזרח במדינה דמוקרטית ואינו עושה זאת בדרכי אלימות... לא דבק בו פגם מוסרי הראוי לבוז ואין הוא עוטה חרפה אשר לא תימחה".

בגין הרשעתו נפסל פייגלין מלהתמודד לכנסת, לאחר שנבחר במקום ה-40 ברשימת מועמדי הליכוד לכנסת ה-16. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית דאז, השופט מישאל חשין, קיבל עתירה שהגישה נעמי חזן וקבע כי יש בעבירה קלון. פייגלין עתר לבג"צ וזה דחה את העתירה על הסף, ברוב של 10 שופטים מול אחד, משום שפייגלין לא הצהיר בפני השופט חשין על הרשעתו ולא ביקש ממנו לקבוע אם יש עם העבירה קלון. רוב השופטים גם סברו לגופו של עניין, שמדובר בעבירה שיש עימה קלון.

מעל כולם עומד וניצב חבר חדש ששקל להתפקד לליכוד, היעד מספר 1 של המשטרה, זאב רוזנשטיין. לא אחת דובר על הפגישות שקיימו שר החוץ סילבן שלום ורעייתו עם רוזנשטיין [ראו קישור].