אמנת קיוטו למניעת ההתחממות הגלובלית נכנסת לתוקפה, זאת לאחר חתימתן של 34 אומות המחויבות כעת באופן חוקי לפקח על פליטת גז החממות שלהן.
הפרוטוקול נחתם בטקס חגיגי שנערך בטוקיו, שם גם נחתם ב-1997. מזכ"ל האו"ם, קופי אנאן, אמר כי "השינויים האקלימיים הם בעיה עולמית, הדורשת תגובה עולמית דחופה" וקרא לעמי העולם להצטרף ולחתום על הפרוטוקול.
ארה"ב: אם סין והודו לא - אז גם אנחנו לא
עד כה חתמו 141 מדינות, אשר התחייבו להפחית עד 2012 את פליטת גזי החממה שלהן בשיעור של 5.2% ביחס לרמה של 1990. נציין, כי מדובר בהגבלות אשר חלות רק על 35 מדינות. אך המדינה אשר נחשבת למזהמת מספר אחת של העולם - ארה"ב - עדיין מסרבת לקחת חלק בעניין. היא פרשה מהאמנה ב-2001 בטענה כי כל עוד מדינות גדולות אשר נמצאות בתהליכי תיעוש אגרסיביים (סין והודו) אינן כלולות באמנה - אין כל סיבה שארה"ב תיקח בה חלק.
הלחץ על ארה"ב התחיל עוד בטרם הטקס החגיג בטוקיו, ותעשיינים במדינה כבר מאותתים, כי אין מנוס מהצטרפות להסכם.
כשבע שנים עברו עד שזכתה האמנה בתמיכה הנחוצה של לפחות 55 מדינות ותמיכה מאומות המייצגות לפחות 55% מהמדינות המתועשות
התחממות כדור הארץ
התחממות כדור הארץ - אשר נגרמת בעיקר בשל הצטברות של דו תחמוצת הפחמן וגזי חממה שונים באטמוספירה, מאיימת על הטבע בדכים שונות - המסת הקרחונים, הוריקנים ובצורת והיעלמות של אלפי זנים של בעלי חיים וצמחים עד לשנת 2100, כך על-פי הערכות של חוקרי אקלים.
פרוטוקול קיוטו מייצג את המאמץ האנושי הגדול ביותר להתמודד עם סיכוני שינויי האקלים אשר לדעת מרבית מדעני העולם הם האיום הסביבתי המשמעותי ביותר על אוכלוסיית כדור הארץ.
על-פי הפנל הבינלאומי לשינויי אקלים (IPCC), המחקרים המדעיים העדכניים ביותר מצביעים על פליטות פחמן דו חמצני וגזי חממה אחרים הנפלטים כתוצאה מהפעילות האנושית, כגורם שיביא לעלייה ממוצעת של טמפרטורת כדור הארץ ב-0C1.4-5.8 עד סוף המאה הנוכחית. לעליה זו תהיה השפעה על מגמות מזג האוויר, מקורות המים, הצומח והחי, תחלואה ועוד שינויים רבים נוספים.
שולי נזר, ראש אגף איכות אוויר במשרד לאיכות הסביבה מציינת כי פרוטוקול קיוטו קובע ל-30 מדינות מפותחות, מחוייבויות חוקיות להפחית פליטות 6 גזי חממה עיקריים במהלך תקופה של 5 שנים 2008-2012, מתחת לרמה שנפלטה ב-1990. על-מנת לעמוד ביעדים אלו הגדיר הפרוטוקול 3 "מנגנוני גמישות" שיאפשרו השגת היעדים בעלויות נמוכות יותר.
אחד מהם, מנגנון ה-CDM (מנגנון הפיתוח הנקי) מאפשר למדינות מפותחות לבצע פרויקטים להפחתת פליטות במדינות מתפתחות (שישראל נמנית עליהם) בתמורה ל"אשרות פליטה" בהם יוכלו להשתמש לצורך מילוי מחוייבותם ותוך שמירה על פיתוח בר קיימא.
שולי נזר מוסיפה, כי עם כניסתו לתוקף של הפרוטוקול שוק בינלאומי לסחר בפחמן יוצא לדרך. מנגנון ה-CDM עובר לשלב של יישום מלא אשר יביא להשקעות בפרויקטים סביבתיים במדינות המתפתחות, ואם נשכיל לפעול נכונה ולזהות את ההזדמנות גם בישראל.
מדינת ישראל אישררה את פרוטוקול קיוטו ב-12.2.05 ובכך הצהירה על מחוייבותה להירתם למאמץ העולמי להפחתת פליטות גזי חממה ומיזעור מפגעי שינוי האקלים.
