המועצה האזורית חוף עזה עתרה אתמול (ה', 17.2.05) לבג"צ נגד כנסת ישראל, ממשלת ישראל וראש הממשלה, בבקשה שבית המשפט יתן צו על-תנאי וצו ביניים דחוף אשר יורה לכנסת לבטל את יישום תוכנית ההינתקות, אשר אושר השבוע. לטענתה - החוק סותר את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
המועצה המכילה בתחומה 21 ישובים המיועדים לעקירה על-פי התוכנית, פנתה באמצעות עו"ד יוסי פוקס ממשרד יורם שפטל, גם בבקשה למתן צו ביניים דחוף כנגד ממשלת ישראל ומנהלת ההינתקות אשר יורה למדינה להימנע מנקיטת צעדים כלשהם ליישום התוכנית, לרבות צו האוסר עליהם פינוי יישובים והוצאת צווי פינוי ליישובים, עד לאחר שינתן פסק דין בעתירה.
העתירה אינה כוללת התייחסות לגובה הפיצוי בחוק, הואיל ולטענת מועצת עזה, הפיצוי חלקי בלבד ולא יאפשר לתושבים להשתקם ולבנות מחדש את מפעל חייהם. מגישי העתירה הוסיפו, כי העתירה בנושא הפיצוי תוגש בנפרד, שכן היקף החומר הרלוונטי הוא עצום, כ-140 סעיפי חוק, ויידרש זמן נוסף עד אשר תושלם הכנת העתירה בנושא זה.
לטענת המתיישבים, טרם הושלם הליך החקיקה הנדרש לפינוי. הם מציינים, כי יש צורך בחקיקה בעלת בסיס גדול יותר כתנאי ליישום התוכנית. דרישה זאת, לטענתם, נגזרת ממהות התוכנית הכוללת פינוי 25 יישובים, עקירת אלפי ישראלים מבתיהם בניגוד לרצונם, הריסת עשרות בתי כנסת, הוצאת מתים מקברם, ולמעשה פירוק של מפעל חיים משגשג של למעלה משלושים שנה, וזאת תוך פגיעה חמורה ביותר בזכויות היסוד שלהם המעוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
בעתירה הודגש, כי על-פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אין סמכות, לא לראש הממשלה, וגם לא לממשלה כולה, לפגוע בזכויות היסוד שעליהן בא החוק להגן. לכן מוסיפה העותרת, עקירתם הכפויה של ישראלים יש בה משום פגיעה הן בכבודם של המתיישבים והן בזכויות קניין שרכשו כדין. על-כן, נטען בעתירה, אין ראש הממשלה, או מליאת הממשלה, רשאים להורות על פינוי היישובים.
המתיישבים מדגישים, כי החוק לאישור תוכנית ההינתקות אושר בכנסת בקריאה שלישית ברוב רגיל בלבד, של 59 ח"כ כנגד 40 ח"כ. לכן, ממשיכה העתירה וקובעת, לא ניתן לפגוע בזכויות התושבים שלא על-ידי רוב חברי הכנסת.
בנוסף מציינת העותרת בעתירה, כי החוק ליישום תוכנית ההינתקות אינו חוקתי, דרקוני, ומכשיר את עקירתם בכוח של 10,000 ישראלים מבתיהם, במהלך בזק של חמישה חודשים, תוך הפיכתם לפליטים, שיתגוררו בקרוואנים או באכסניות נוער עד אשר ימצאו עבורם מקום מגורים חילופי קבוע.
לדעת מגישת העתירה, החוק אשר אושר ברוב רגיל בכנסת, שולל זכויות יסוד מהם כאזרחי ישראל אף שלא ניתן לעשות זאת במסגרת חוק רגיל אלא רק במסגרת חוק יסוד. לטעמה, הוא שולל את אחד העקרונות המרכזיים שבהכרזת העצמאות - אם לא המרכזי שבהם - זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל, כולל הזכות להתיישב בה.
לדברי העותרת, החוק עומד בסתירה מוחלטת לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לטענתה, הממשלה שיזמה את החוק, אפילו לא טרחה לכלול בו הסבר אמיתי לגבי מטרתו או תכליתו של החוק מלבד אמירות סתמיות.
[בג"צ 1661/05]
