מטר רץ ונושם היא תערוכת עבודות בעיצוב טקסטיל של המחלקה לעיצוב אופנה אשר תתקיים באקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה (רח' הגנים 21 במושבה הגרמנית, חיפה). פתיחה: 10.3.05 נעילה: 22.3.05.
העבודות בתערוכה הן הצעות להדפסים על בדים. הדפס הבד הוא מרכיב אחד מתוך מכלול המרכיבים של המוצר הטקסטילי, הוא מתרכז בפני השטח של הבד ומעניק לו קישוטיות אורנמנטאלית ואף אופנתית.
בתערוכה זו המראה הדקורטיבי הוא מראית-עין בלבד. מאחורי הצבעוניות העשירה, התכנון המוקפד של רצפים טקסטילים ושל בדים נעימים למגע מתקיימת, לעיתים קרובות, התרחשות דינאמית מורכבת הבנויה מדימויים טעונים, תוצרים של מתח, קושי, קונפליקט או עמדה ביקורתית.
התמודדויות אישיות ותגובות סובייקטיביות לסביבה מרחיקות את הדגם הטקסטילי מקישוטיות לשמה, ומשהו מהמאמץ הרגשי המרוכז שהושקע בפיתוחו מועבר בתוצר הסופי. הדגם הטקסטילי הוא אפוא גם דימוי, ואולי בשל כך יש לתוצאה כוח-המשיכה שהוא מעבר לחוויה אסתטית גרידא.
הנושא הנבחר עובר טרנספורמציות רבות בתהליך עבודה ארוך. תחילת התהליך הוא ברישום מתוך התבוננות, משם הוא מתפתח לדימויים ברישום ובציור. השלב הבא מביא ליצירת דגם אורנמנטאלי החוזר על עצמו, ולבסוף הוא מיתרגם לדפוס-רשת. המעבר משלב לשלב הוא דינמי ובלתי צפוי כשהדימויים לובשים ופושטים צורה. התוצאה היא סידרה פתוחה המקיימת דיאלוגים פנימיים רבים.
מאז שנות השמונים חל שינוי ערכים בולט ביחס האמנות לדקורטיביות, ליופי ואף לקיטש. בעבר נחשב שיפוט עבודת אמנות כ'דקורטיבית' לגינוי גמור, אך מאז עברה תפיסה זו שינוי משמעותי. השפעה ניכרת על השינוי הייתה לאמנות הפמיניסטית, שאימצה את מלאכות-היד ה'נשיות', הרקמה, הגובלן והתחרה כאמצעים הולמים לביטוי תכניה.
החוויה האסתטית, החושית, המענגת הנגרמת מהתבוננות בעבודות אמנות המכילות מרכיבים קישוטיים, הפכה ללגיטימית. כך מתקיימים היום דיונים ב'אורנמנט' ובמשמעויותיו בשדה העיצוב והאמנות כאחד.
תפיסה זו משתקפת בעבודותיהם של הסטודנטים, המאחדים תפיסות עיצוביות ואומנותיות. הם נוגעים בנושאים אישיים כמו זיכרונות, זהות דתית והתמודדויות בתוך המשפחה, וכן בתופעות חברתיות כמו פיתויי צרכנות עכשוויים, כוחנות אוליגרכית או גיישות ישראליות ביפן. כך הם מחברים יחד את מה שבעבר נחשב לבלתי ניתן לחיבור: את העיצוב הדקורטיבי בעל ה'קישוטיות הנעימה' עם הטריטוריה האומנותית אשר שדה-תוכן אישי על כל מורכבותו מאפיין אותה.
את הדברים הביאה חוה גילון, אוצרת התערוכה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
