בשנת 2004 עמדו ההשקעות בפועל של המדינה בתשתיות-עבודות הנדסה אזרחית, כבישים, מסילות ברזל, מפעלי מים ותיעול - על 6.4 מיליארד ש"ח בלבד לעומת 7.6 מיליארד בשנת 2003. ירידה של 16% בהשוואה לשנת 2003, כך עולה מנתוני הלמ"ס כפי שעובדו על-ידי כלכלני התאחדות הקבלנים.
ממלא מקום נשיא התאחדות הקבלנים, אברהם ליבר, מסר כי יש לשנות את סדרי העדיפויות בקביעת תקציב המדינה, ולהגדיל את תקציבי התשתיות באופן משמעותי כגורם מעודד לצמיחת המשק. לדבריו, היקף ההשקעות בתשתיות ב-2004 הינו הנמוך ביותר מאז שנת 1992.
התקציב הנמוך נובע, לדבריו, גם מהקיצוץ הנמשך בתקציבי הפיתוח של המדינה, אך גם מבעיות בירוקרטיות כמו פרויקטים תקועים ביוזמה הפרטית. למעשה, מוסיף ליבר, מאז סיום סלילתו של כביש חוצה ישראל, לא מתבצע אף פרויקט תשתיתי בשיתוף היוזמה הפרטית, על אף שמדובר בפרויקטים חשובים לצמיחת המשק שאינם ממומנים מתקציב המדינה.
סיבה נוספת, לדברי ליבר, לירידה בתקציבי התשתיות בפועל היא קיפאון בהוצאת מכרזים של מע"צ, בשל הפיכתה מיחידת סמך לחברה ממשלתית. רק לאחרונה יצא מכרז לביצוע הרחבה של כביש 3 וזאת אחרי תקופה של למעלה משנתיים בהם לא פורסם אף מכרז חדש משמעותי. את הפיגור בהשקעות בכבישים יש להשלים באופן מיידי על-ידי הגדלת תקציב מע"צ ולנצל את תת התפוקה בענף זה והמחירים הנמוכים כדי להשלים את הפיגור בכבישים.
ליבר מוסיף ואומר, כי גם מצבן של הרשויות המקומיות בישראל תרם לירידה בהשקעות בתשתית. המשבר ברשויות המקומיות הביא לכך שגם הרשויות צמצמו את ההשקעות שלהן בתשתיות ויש כיום רשויות שבהן מצב הכבישים הוא איום, אך בשל מחסור בתקציבים, לא יוצאים מכרזים של תיקון ואחזקת כבישים קיימים.
