בחודשים האחרונים פתחה עמותת מען במאבק להוצאת הנשים הערביות ממעגל האבטלה ולהחזרתן לשוק העבודה. המאמץ החל בתחום החקלאות, ואכן בסוף פברואר הצליחה מען לשלב קבוצה של 7 נשים מכפר קרע בעבודה בבית אריזה באחד הקיבוצים באזור המשולש.
הנשים שנקלטו הן רק טיפה בים. עשרות נשים נוספות כבר פנו למשרדי מען וביקשו גם הן להיקלט בענף החקלאות. עוד אלפי נשים מעוניינות להשתלב בעבודה, אך נתקלות בסירוב מצד המעבידים. אלו, כידוע מעדיפים להעסיק פועלים תאילנדים בזול.
הממשלה אישרה את העסקתם של 26,000 פועלים זרים בענף החקלאות בשנת 2005 אך היא מתעלמת מאלפי מובטלים ומובטלות ברחוב הערבי המעוניינים להשתלב בחקלאות. יתר על כן, הלובי החקלאי ומשרד החקלאות לוחצים כיום להגדיל את מכסות הפועלים הזרים בחקלאות ל-45.000. החלטה כזו תהווה פגיעה אנושה במעט הפועלים והפועלות הערבים שהצליחו להחזיק עד כה במקום עבודתם בענף החקלאות.
על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מועסקים כיום בענף כ-5,500 שכירים ערבים (רובן נשים). על-פי הערכת עמותת מען, מספר זהה של פועלות עובדות באמצעות "ראיסים", באופן בלתי רשמי, בלא זכויות מינימליות ובשכר זעום.
ביום האישה הבינלאומי מבקשת מען להתריע על מצבה העגום של האישה הערבייה, שהיא הקורבן הראשון של מצבה הכלכלי הקשה של האוכלוסייה הערבית. מצב זה הוא פרי של מדיניות ממשלתית מכוונת ומעוותת, שבעטיה רוב מקומות העבודה שהיו פתוחים בפני פועלות ערביות נסגרו בפניהן, אם בטקסטיל ואם בחקלאות. שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בעבודה היה בשנת 2003 רק 17%, בהשוואה לשיעור השתתפות של 54% בקרב הנשים היהודיות.
מדיניות הממשלה סוגרת בפני האישה הערבייה את הדלת לעבודה ולהתקדמות כלכלית, ומחזירה את החברה הערבית עשרות שנים אחורה. אין משמעות לדיבורים על שוויון בין יהודים וערבים, ועל זכויות נשים ללא יצירת מקומות עבודה עבור הנשים הערביות. כל עוד נשים ערביות סגורות בביתן בלא עבודה, אין להן כל דרך להיאבק למען שיפור מצבן, ושילובן בחברה.
שילוב הקבוצה הראשונה של נשים ערביות בענף החקלאות היא עבור מען צעד ראשון במאבק להוצאת האישה הערבייה ממעגל הייאוש והאבטלה ולשיפור מצבה החברתי.
