בבית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת שולמית וסרקרוג) ניתן לאחרונה (17.2.05) פסק דין, שעסק במספר סוגיות שעלו בערעורים
שהגישו שתי חברות קשורות חברת קייס תעשיות וחברת הומלי-קרמיקה. את המערערות ייצג עו"ד יואב ציוני ממשרד עו"ד דורון-טיקוצקי. בפסה"ד עלו שורה של נקודות חשובות הנוגעות לביקורות
ושומות מע"מ.
בין המערערות נערכו עסקאות מכר. עיקר השומות שהוצאו לשתי החברות מתייחסות לחשבוניות שהוצאו בקשר לעסקאות מכר ביניהן. לטענת הממונה האזורי מע"מ עכו מדובר בשתי חברות קשורות באמצעות בעל המניות המשותף להן, המשמש אף כמנהל בכל אחת מהן, וכי מאחורי החשבוניות הנ"ל לא עומדת כל עסקה ויתרה מזו,
הן אינן מפורטות כנדרש על-פי דין.
מנגד, טענו המערערות כי מדובר בחשבוניות המשקפות עסקה אמיתית
של מכירת עסק, שבמסגרתה אותן חשבוניות נוגעות לרכישה של ציוד, תצוגות, מוניטין ושאר נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים, על ידי קייס תעשיות, כרוכשת, מהחברה הומלי -קרמיקה, כמוכרת,
ולכן יש לראות בחשבוניות שהוצאו כמעידות על עסקה אמיתית.
הממונה הוציא שומת תשומות לחברה המוכרת בגין אותן חשבוניות שהוא טוען כלפי החברה הרוכשת, שהן אינן מעידות על קיומה של עסקה. בית המשפט קיבל את עמדת הומלי - קרמיקה כי פעולת הממונה לוקה בפגם מהותי, באשר הממונה דורש את המע"מ הנקוב בחשבוניות אלה גם בשומת התשומות שקבע לחברה הרוכשת, דבר שיוצר עיוות וכפל מס ואינו עולה בקנה אחד עם עקרון ההקבלה, שהוא בבסיס חוק מס ערך מוסף.
בית המשפט הוסיף כי חובת הממונה כרשות ציבורית, לערוך בקורת באופן שתימצא תשובה אחידה בנוגע לחיוב במס אמת, כלפי כלל הנישומים. ומשנקבע לגבי חשבונית מסוימת כי היא פיקטיבית במובן זה שאין מאחוריה עסקה, ראוי ורצוי כי הבקורת תיעשה על השניים, ומשנעשתה, מתחייבת מסקנה זהה לגבי מהות החשבונית. בית המשפט אמר כי אותה חשבונית אינה יכולה להיחשב כחשבונית כדין לגבי נישום אחד וכחשבונית פיקטיבית לגבי הנישום האחר.
הממונה ביקש לחזור ולהוציא שומות לגבי תקופת בקורת שכבר נעשתה. נקבע כי ראוי שייעשה כן רק במקרים חריגים ולא על דרך שגרה. עליו החובה לוודא כי אין מדובר בחשבוניות שכבר נבדקו. העקרון לפיו נתונה הסמכות לרשות מנהלית לחזור ולתקן את עצמה, ודחיית העיקרון של סופיות ההחלטה, אינו יכול להיות ישים על דרך השגרה.מדובר בפעולה חריגה ויש לבחור בה רק במקרים ברורים של עיוות דין, אמרה השופטת.
[עש 617/02]