בין 3,000-5,000 נשים הוברחו למדינת ישראל ונמכרו לעיסוק בתעשיית הזנות. כך עולה מדוח מסכם המתפרסם (יום ד', 23.3.05) על-ידי ועדת החקירה הפרלמנטרית למאבק בסחר בנשים, בראשות ח"כ זהבה גלאון.

עוד עולה מ דוח, כי כל אישה נמכרת בסכום של בין 8,000-10,000 דולר והן מוחזקות בכ-300-400 בתי בושת ברחבי הארץ. הנשים עובדות 7 ימים בשבוע בין 14-18 שעות בכל יום. הן מקבלות מכל קליינט 120 ש"ח, אך ברשותן נשארים רק 20 ש"ח. שאר הכסף עובר לסוחר. סך הכל מגלגלת "תעשיית" הסחר בבני אדם בישראל כמיליארד דולר בשנה.

מהפרק בדוח העוסק בנושא התנהלות בתי המשפט עולה, כי התמשכות הדיונים בבתי המשפט חושפת את הנשים לאיומים ולרצח. קורבנות הסחר "נתקעות" בתקופה של למעלה משנה למתן עדות משום שבתי המשפט לא מיישמים את החוק שמאפשר גביית עדות מוקדמת מהנשים. הוועדה ממליצה, כי על-מנת לקצר את הסחבת בטיפול בעבירות הסחר, יש להעביר את הדיונים לדן יחיד.

כמו-כן, קוראת הוועדה לפרקליטות המדינה לחדול מלערוך עסקות טיעון עם סוחרי נשים. לטענת הוועדה, רף הענישה שדורשת הפרקליטות נמוך מדי. במקום זאת ממליצה הוועדה, כי על הפרקליטות לדרוש פיצויים כספיים לקורבנות הסחר, לדאוג לכך שסיוע כמשפטי יוגש לכל קורבנות הסחר בנשים ולא רק לנשים שמעידות נגד סוחרים.

לעניין משטרת ישראל, טוענת הוועדה, כי המשטרה אינה סוגרת את בתי הבושת ברחבי הארץ. הוועדה ממליצה למשטרה לגבש תוכנית להגנת עדים שתגן על הנשים קורבנות הסחר מסרסורים, להפסיק את השימוש בסוחרי נשים כמקורות מודיעין בעלי חסינות ולתגבר את מספר השוטרים דוברי הרוסית. כמו-כן קוראת הוועדה להגביר את חסמי הכניסה בתחום הסחר על-ידי ענישה כלכלית אשר תצטרף לענישה פלילית, לחלט רכוש כדי לפגוע בכיסם של הסוחרים ולהגביר את אכיפת החוק לאיסור הלבנת הון.

הכנסת מחליטה על הקמת ועדת חקירה

בשנת 2000 ביוזמת ח"כ זהבה גלאון, החליטה מליאת הכנסת על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת תופעת הסחר בבני אדם בארץ. הוועדה פועלת מזה ארבע שנים, קיימה ישיבות רבות בהשתתפות נציגי ממשלה, בתי משפט, ארגונים חוץ-פרלמנטרים ועוד. בפני הוועדה הופיעו קורבנות סחר בנשים ובעלי בתי בושת. כמו-כן ערכה הוועדה סיורים בבתי בושת, בתי מעצר, במתקני משמורת ובמקלט הנשים לקורבנות סחר.

הוועדה הציבה שתי מטרות: האחת - יצירת מהפך תודעתי ביחס לנשים, קורבנות הסחר בבני אדם באופן שיראו בהן קורבנות עבירה, נשים שזכויותיהן הופרו ולא עברייניות או שוהות בלתי חוקיות. השניה - החמרת ההתייחסות לעבריינים הסוחרים והמסרסרים בגופן של נשים. במהלך התקופה בה פעלה הוועדה ישנה התקדמות ניכרת בפעילות של הרשויות השונות בכל הקשור למאבק בתופעת הסחר.

כמו-כן הגישה הוועדה 17 חוקים למניעת סחר בבני אדם: קביעת עונש מינימום לעובר עבירה בסחר נשים, עדות שלא בפני נאשם, אזרח ישראלי אשר ביצע עבירת סחר בחו"ל ייחשבו מעשיו כאילו ביצעם בארץ, נפגע עבירה יקבל סיוע משפטי, גביית עדות מקורבן עבירה לאלתר כדי לאפשר לו לחזור לארץ ועוד.