"שעון הקיץ יחסוך למשק כ-60 מיליון ש"ח, כתוצאה מחיסכון בעלויות הייצור (חשמל) ועליה בפריון העבודה במשק וגידול במכירות בשעות האור". כך אמרה (יום ב') ישראלה מני, מנהלת אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר, לקראת המעבר לשעון הקיץ ב-1 באפריל.
לדברי מני, גם המשך ההתאוששות המשקית בשנה זו תגדיל את תרומתו של שעון הקיץ למשק. "שעון הקיץ, שצפוי השנה להחיל כ-130 ימי עבודה (לא כולל סופ"ש וחגים), נתפס על-ידי מרבית האוכלוסיה כמדד לשיפור איכות החיים, בעיקר במובנים של הארכת שעות הפנאי ונוחות גדולה יותר בקנייה בשעות אור".
מניתוח אגף הכלכלה באיגוד, על בסיס נתוני הלמ"ס, עולה כי מספר שעות העבודה לשבוע במגזר העסקי נאמד בכ-55 מיליון שעות עבודה, כאשר הפדיון לשבוע נאמד בכ-17 מיליארד ש"ח. על-פי הערכות, כל שעת אור נוספת הביאה בעבר, במשך כל תקופת שעון הקיץ, לתוספת פדיון ממוצעת של כ-350 אלף ש"ח ליום.
על-פי הניתוח עולה, כי שעות האור הנוספות הביאו להגדלת התפוקה והפריון של העובדים, ולחיסכון בעלויות עקב שימוש נמוך יותר באנרגיה, בעיקר לצורכי תאורה. החיסכון בעלויות נאמד בכ-15 מיליון ש"ח.
