ממש כמו
בבריטניה, גם בארץ מגישים חברי כנסת הצעת חוק לפיה פרסומות ל'ג'אנק פוד' לא ישודרו בטלוויזיה לפני השעה 21:00 וייאסר שימוש בסלבריטאים ודמויות מצויירות.
את הצעת החוק 'תיקון לחוק הגנת הצרכן - פרסומת מזון המכוונת לקטינים', הניחו בתחילת השבוע חברי הכנסת רומן ברונפמן מיח"ד ויולי תמיר מהעבודה במטרה לפרט שורה של הנחיות למפרסמים, לפיהן פרסום לקטינים ייעשה מתוך אחריות ובכל מקרה מבלי לעודד "זלילה".
על-פי הצעת החוק, יושמו דגשים בפרסום בשני מישורים עיקריים: מתן מידע - המפרסם יחוייב לציין סכנות ותכונות תזונתיות של המוצרים המפורסמים והגבלת פרסום מוצרים באמצעים שונים כגון: בשעות שהינן שעות צפיית שיא של ילדים (אחרי 21:00) ובשימוש בסלבריטאים, כאמור.
על-מנת לשמור על איזון בהגבלה המוטלת של הפרסום, קובעת הצעת החוק הרכב מקצועי ומאוזן של ועדה ציבורית, אשר תקבע אילו מוצרים נכנסים למסגרת הוראות החוק. בוועדה יהיו חברים נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים, נציגי ציבור ובהם נציגי המועצה לצרכנות ובעלי מקצוע: מומחה לבריאות הציבור בתחום תזונת ילדים, פסיכולוג ילדים וחוקר מומחה מן האקדמיה בתחום התזונה. על מנת ליצור איזון קיים בוועדה ייצוג גם לנציגי התאחדות התעשיינים.
ילדי ישראל: מהשמנים בעולם
את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת בהסתמך על מחקר שנעשה ובחן את שיעורי ההשמנה והשמנת היתר בקרב מתבגרים ב-15 מדינות מתועשות בעולם. ממחקר זה עולה, כי הילדים הישראלים הם מהשמנים בעולם ומדורגים במקום השלישי בדירוג ההשמנה של מדינות המערב, אחרי ארה"ב ויוון.
הגורם העיקרי להשמנת יתר הינו תזונה לא מאוזנת, לצד פעילות גופנית לא מספקת. תזונה לא מאוזנת מתבטאת בצריכת קלוריות מוגברת הנגרמת בראש ובראשונה בשל צריכת מזון קנוי עתיר שומן ומשקאות תוססים עתירי סוכר וקלוריות.
כך עולה, כי השמנה בילדות מהווה גורם סיכון מובהק להשמנה בגיל מבוגר. השמנת יתר תורמת באופן ישיר, לתמותה מוקדמת, לצד סיכוי לחלות במחלות רבות ובהן: התקפי לב ומחלות לב, סוכרת, יתר לחץ דם, בעיות נשימה, מחלות שלפוחית השתן, אוסטיאופורוזיס, סוגים שונים של סרטן, נכות פיזית.
ההערכה הרווחת בעולם המערבי היא, כי אם לא תינקט פעולה כלשהיא לשינוי המצב בתוך 20 שנה יגדלו בכ-30% שיעורי התמותה בעולם מההשמנה ומהמחלות הנלוות לה כך שמספר מקרי המוות יעלה מ-3 מיליוני איש ל-5 מיליונים מדי שנה. כבר היום עלות מחלת ההשמנה בישראל הכוללת טיפול בה ובמחלות הנלוות לה, היא 10 מיליארד ש"ח בשנה לפחות.
מחקר מקיף שנעשה לאחרונה בבריטניה מגלה כי פרסום מוצרי מזון משפיע ישירות על התנהגותם הצרכנית של ילדים ועל המזון שהם מעדיפים. הוכח כי קיים קשר מובהק בין חשיפת ילדים לפרסומות בטלוויזיה לבין צריכת חטיפים, כמות הקלוריות הנצרכת וסוגי המרכיבים התזונתיים הנצרכים. כן נמצא כי ילדים צופים בכ-22 דקות של פרסומות המיועדות לילדים ביום.
ח"כ ברונפמן ותמיר מסבירים: "השמנת יתר הגיעה למימדים של מגיפה כלל עולמית. יותר ממיליארד מבוגרים ברחבי העולם סובלים מבעיית עודף משקל ומהם לפחות 300 מיליון מבוגרים סובלים מהשמנת יתר. התופעה נחשבת כמגיפה גם בקרב ילדים במקומות רבים בעולם והיא נמצאת במגמת עליה מתמדת. על מדינה מוטלת החובה, להגן על אזרחיה ועל משאביה מפני מגיפות. הדבר נכון ביתר שאת כאשר מדובר בקטינים, שם נדרשת הגנה מוגברת".
הצעה החוק נוסחה בשיתוף עם נציבות הדורות הבאים במסגרת המאבק הפרלמנטרי נגד השמנת יתר של הילדים בישראל.
