הצעת חוק שמורת "נאות קדומים"

הצעת חוק הוגשה בשבוע שעבר (30.3.05) אשר מטרתה להבטיח בחוק את תיקצובה וקיומה של שמורת נאות קדומים, השמורה הלאומית של טבע הארץ במקורות ישראל. את הצעת החוק הגישו ח"כ אהוד יתום,
שאול יהלום, רן כהן ואיתן כבל.

שמורת נאות קדומים, מאז כינונה ב-1964, פועלת לביצוע מטרותיה
לפי תזכיר ההתאגדות שלה, והיא הגיעה להישגים מרשימים בהנהגתם של יושבי ראש הכנסת קדיש לוז ז"ל, חיים יצחק שמיר, שלמה הלל, ובמשך תקופה ארוכה עד עצם היום הזה בהנהגתו של יושב-ראש נאות קדומים היום הנשיא החמישי, יצחק נבון.

השמורה כוללת כ-2,500 דונם בקירוב, אשר הוקצו על-ידי מנהל מקרקעי ישראל. הגבעה הראשונה שפותחה בשמורה זו היא "גבעת לוז" שעליה הוקם מרכז ההדרכה לזכרו של קדיש לוז ז"ל, אשר בהיותו חקלאי שייסד חוג ללימודי היהדות בקיבוצו דגניה א', פעל רבות בתקופת כהונתו כיושב-ראש הכנסת להוצאת רעיון נאות קדומים מן הכוח אל הפועל.

לדעת רבים, מאז ראשית קיומה ועד היום, התפתחה נאות קדומים לנכס לאומי אשר מדינת ישראל כולה מתברכת בו, ופעילותה זכתה להכרה והוקרה על-ידי הענקת "פרס ישראל" על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. ייחודה של נאות קדומים צויין בהדגשה על-ידי השופטים שהעניקו את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
למר נגה הראובני ולצוות נאות קדומים, "נאות קדומים, השמורה הלאומית של טבע הארץ במקורות ישראל, ליד יער בן שמן, היא תופעה ייחודית, הממלאת ייעוד לאומי ממדרגה ראשונה. היא מקיימת מערכת המציגה את הטבע ואת החקלאות של ארץ-ישראל כפי שנשזרו ונארגו במורשתנו: בתנ"ך, במשנה, בגמרא, במדרשים ובמסורת. היא מקרבת את בני הארץ ואת בני התפוצות אל הארץ ואל צמחיה תוך גישור בין ימי המקרא והמשנה לימינו אלה".

ואכן, את הייעוד הלאומי המיוחד הזה ממלאת נאות קדומים בארץ בקרב כל שכבות האוכלוסיה - מילדי הגן ועד ותיקי הגמלאים, הנמנים על כל הזרמים הפוליטיים ועל כל המגזרים (חרדים, דתיים וחילוניים). לטענת מציעי החוק האמור, תפקיד מיוחד ממלאת נאות קדומים גם בקרב העם היהודי בתפוצות, הן באמצעות קבוצות המבקרים מחוץ לארץ המחזירים איתם לתפוצות את אשר נתגלה להם תוך ביקור ברחבי השמורה והן בעזרת חומרי לימוד ופרסומים המופצים בקרב קהילות יהודיות ונוצריות בארצות רבות.

לדעת מציעי החוק, נאות קדומים היא מוסד יחיד ומיוחד במינו ואין שני לו במדינה ובעולם כולו. לכן, ובשל החשש כי גורמים שונים עלולים לפגוע בשגשוגו של המקום, הוגשה הצעת החוק אשר יעודה שמירה בחוק על תיקצובה וקיומה של השמורה כדי לשמרה במתכונתה ולהבטיח את קיומה הכלכלי, לרבות המקרקעין שבחזקתה, גם לדורות הבאים.