מחקר חדש קובע: כ-34% מתושבי ישראל מרגישים שחלה אצלם בשנה האחרונה ירידה בתחושת הביטחון האישי.
סוגי הפשיעה מהם חוששים במיוחד תושבי המדינה הם: עבירות אלימות (53%), פריצות וגניבות מבתים (44%), אונס ותקיפה מינית (25%), וגניבות רכב ( 22%).
סוגי הפשיעה שאינם נתפסים כפוגעים במיוחד באיכות החיים הם פשיעה מאורגנת (6%), שוד מזוין של בנקים (3%), זנות וסחר בנשים (2%).
המחקר נערך בקרב מדגם של 850 איש, על-ידי ד"ר דני גימשי, ראש המכון לחקר ביטחון הקהילה המסלול האקדמי המכללה למינהל, לקראת כנס של המכון בנושא "אלימות בחברה הישראלית" שיתקיים ב-7 באפריל בנושא: 'תחושת הפחד של תושבי ישראל כתוצאה מפשיעה לעבריינות'.
בקרב נשים נמצא, כי עבירות האלימות פוגעות יותר באיכות חייהן מאשר אצל גברים - 57% מהנשים לעומת 48% מהגברים. אונס ותקיפה מינית נתפסים בקרב השנים כפוגעים הרבה יותר באיכות חייהן, מאשר בקרב גברים - 30% מהנשים לעומת 17% מהגברים.
עוד עולה, כי גניבת רכב לעומת זאת פוגעת באיכות חיי הגבר יותר מאשר באיכות חיי האישה - 26% מהגברים לעומת 19% מהנשים.
הקשישים מרגישים פחות בטוחים
באופן כללי אוכלוסיית הקשישים בישראל (גילאי 65+) מרגישה פחות בטוחה באופן משמעותי מכלל האוכלוסייה. 46% מכלל הקשישים טוענים כי בשנה האחרונה הם מרגישים פחות בטוחים בהשוואה לשנים קודמות, כאשר 25% מרגישים הרבה פחות בטוחים בשנה האחרונה.
קשישים הדגישו הרבה יותר מצעירים (גילאי 16-18), כי אלימות במשפחה ועבירות תנועה פוגעות באיכות חייהם.
הירידה בתחושת הביטחון האישי (כתוצאה מפשיעה) בקרב עולים חדשים מחבר העמים, הייתה נמוכה יותר מאשר כלל האוכלוסייה. אולם גם בקרב העולים, טענו 24% כי חלה אצלם בשנה האחרונה ירידה בתחושת הביטחון האישי שלהם, כתוצאה מפשיעה ועבריינות. העולים מחבר העמים טענו כי השימוש בסמים מסוכנים וסחר בסמים, פוגע יותר באיכות חייהם מאשר תושבים ותיקים.
האוכלוסייה הדתית מפחדת מעבירות פליליות
האוכלוסייה הדתית/חרדית מעריכה באופן כללי את הסיכון להיפגעות מעבירה פלילית, מאשר כלל האוכלוסייה. לדוגמא 70% מדתיים/חרדים העריכו כי הסיכון להיפגע מאלימות בבתי ספר הוא נמוך או אינו קיים בכלל, לעומת 46% מכלל האוכלוסייה שמעריכים כך.
המשטרה נתפסת בישראל כתורמת לתחושת הביטחון של התושבים בישראל. 66% מעריכים כי המשטרה תורמת במידה רבה או במידה בינונית לתחושת הביטחון האישי. אולם, 32% חושבים כי נוכחות המשטרה ברחובות תורמת מעט, או לא תורמת כלל, לתחושת הביטחון האישי.
תושבים העריכו את סיכויים או של בני משפחתם להיפגע מעבירה פלילית בדרך הבאה:
הסיכון הגבוה ביותר הוא להיפגע מתאונת דרכים בכביש.
במדרג רמת הסיכון השני נמצאות עבירות רכוש כמו גניבת רכב, התפרצויות וגניבות מבית המגורים.
במדרג רמת הסיכון השלישי, נמצא הסיכון להיפגע מעבירות אלימות, כמו אלימות ברחוב, אלימות במקומות בילוי ואלימות בבתי ספר.
הסיכון להיפגע מאלימות במשפחה נתפס על-ידי התושבים כסיכון נמוך במיוחד.
רוב התושבים: נוכחות המשטרה
תורמת לתחושת הביטחון האישי
מרבית התושבים מעריכים, כי נוכחות של המשטרה ברחובות תורמת לתחושת הביטחון האישי שלהם, בכל הקשור לפשיעה ולעבריינות. 81% מתושבי בת-ים, 71% מתושבי חולון, 63% מתושבי ראשל"צ ו-50% מתושבי אשדוד/אשקלון מעריכים כי נוכחות משטרה ברחובות תורמת במידה רבה מאוד או במידה בינונית לתחושת הביטחון האישי שלהם.
למעלה ממחצית התושבים בערים אלו העריכו כי נוכחות המשטרה כלל לא מספיקה או לא כל-כך מספיקה על-מנת לשפר את תחושת ביטחון האישי שלהם. הערכה זו הייתה בולטת במיוחד באשדוד ואשקלון שם 59% מהתושבים העריכו כי נוכחות המשטרה אינה מספקת לשיפור ביטחונם האישי בכל הקשור להיפגעות מעבריינות.
הסיכון לגניבת רכבם של התושבים נתפס על-ידם כסיכון גבוה יחסית.61% מתושבי חולון וראשל"צ, 53% מתושבי בת-ים, ו-43% מתושבי אשדוד ואשקלון מעריכים כי קיים סיכון גבוה מאוד או סיכון מסוים שרכבם ייגנב.
הסיכון להיפגע מאלימות ברחוב: התושבים מעריכים כי קיימים סיכויים גבוהים לכך שהם יפגעו כתוצאה מאלימות ברחוב. 30% מתושבי בת-ים, 15% מתושבי חולון, 12% מתושבי ראשל"צ ו-4% מתושבי אשדוד ואשקלון העריכו כי קיים סיכון גבוה מאוד וסיכון די גבוה להיפגע מאלימות ברחוב.
הסיכון להיפגע מאלימות בדיסקוטק או במועדון: התושבים מעריכים כי קיימים סיכונים גבוהים יחסית להיפגעות מאלימות מדיסקוטקים ובמועדונים. 52% מתושבי חולון, 42% מתושבי ראשל"צ ו-40% מתושבי בת-ים ו-48% מתושבי אשדוד ואשקלון מעריכים קיים סיכון גבוה מאוד או סיכון מסוים שהוא או בני משפחתו יפגעו כתוצאה מאלימות בדיסקוטק או במועדון.
