בית המשפט העליון קיים שני דיונים (יום ו', 15.4.05), בהרכב מורחב, בשני נושאים הנוגעים להינתקות. בשני הנושאים דחו השופטים את העותרים, ואיפשרו למעשה לממשלה ולצה"ל להמשיך ביישום תוכנית ההינתקות, וכן להרחיק מצה"ל קצינים-סרבנים.
בפני בית המשפט העליון תלויות ועומדות עתה
העתירות העיקריות: נגד פינוי ישובים במסגרת הינתקות. הנשיא ברק החליט לקיים את הדיון בהרכב מורחב עוד יותר של 11 שופטים. הדיון קבוע לאחר חג הפסח.
בדיון הראשון עתה (יום ו') עסק הרכב של חמישה שופטים בעתירות שהגישו שלושה קצינים במילואים. לטענתם, צה"ל הוקם כצבא העם ותפקידו על-פי החוק הוא כשמו: צבא ההגנה לישראל. לכן, הם טוענים, אין להשתמש בצה"ל למשימות פוליטיות, ובכללן פינוי אזרחים מישובים. הוא הדין גם במשטרה, טוענים העותרים, שהוקמה כדי לשמור על ביטחון הפנים של אזרחי המדינה.
השופטים שישבו בהרכב: הנשיא אהרן ברק, המשנה לנשיא מישאל חשין, והשופטים דורית בייניש, אליעזר ריבלין ואילה פרוקצ'יה, דחו טיעונים אלה. במהלך הדיון אמר הנשיא ברק, על-דעת השופטים שישבו בהרכב, כי זכותה של הממשלה להפעיל את הגורמים הכפופים לה כדי ליישם את החלטותיה. אלה הגופים שיכולים לבצע פעולות מורכבות אלה, נאמר בדיון, ואין מנוס משימוש בהם.
השופטים דנו גם בבקשת אותם עותרים, שביקשו להורות לצה"ל להימנע מלשגר חיילים לפנות ישוב בו מתגוררים בני משפחותיהם. השופט מישאל חשין אף העיר, כי הוא משוכנע שכך לא ייעשה, וכן כי: "צריך להיות עם לב קשוח וראש מעץ כדי להכריח אדם לפנות את ביתו". השופטים קיבלו את עמדת הפרקליטות, שיוצגה על-ידי עו"ד אורית קורן, לפיה צה"ל עומד להוציא פקודת מבצע, ובה ייכללו גם הנחיות מיוחדות בסוגיות אלה. עו"ד קורן ציינה, כי הרמטכ"ל התייחס לכך פומבית והביע עמדה זו לפיה כל מקרה יישקל לגופו.
ההרכב האמור דן בנוסף בעתירות שהגישו חמישה קציני מילואים שהודחו מתפקידו פיקוד בצה"ל, בעילה של סרבנות. לטענתם, כפי שזו הובאה על-ידי עו"ד חיים משגב, הם לא קראו להפרת פקודות הצבא, וגם אם עלה חשד שכזה, הרי שהם הבהירו את עמדתם במכתב ששיגרו אל הרמטכ"ל, ובו חזרו על עמדתם לפיה יש למלא אחרי פקודות הצבא.
- עוד על תופעת הסרבנות, הקליקו כאן.
הפרקליטות, שייצגה את צה"ל, טענה כי העותרים לא חזרו בהם למעשה מדבריהם, ובמיוחד לא מאמירתם לפיה פינוי הישובים במסגרת ההינתקות הינו בלתי חוקי.
הנשיא ברק הבהיר כבר בפתח הדיון לעותרים, כי אין מקום לעתירה, וכי בפני העותרים יש אך שתי ברירות: לחזור בהם לחלוטין מדבריהם, ואז ייבחן צה"ל מחדש את עמדתו לגביהם; או להמתין עד סיום מהלך ההינתקות, ואז יבקשו מחדש להשיבם לתפקידי פיקוד. הנשיא ברק אמר כי הוא מניח שאם יחזרו בהם, יישקול הרמטכ"ל את בקשתם.
הנשיא ברק, והשופטים לצידו, דחה גם את טענת העותרים כאילו לא ניתן להם יומם ולא נערך להם שימוע. השופטים קבעו בדיון, כי בנסיבות שנוצרו נערך דיון כדבעי, התקיימה פגישה עימם ואם התקבל מהם מכתב, שרק לאחריו הוחלט על הדחתם מתפקידי פיקוד בצה"ל.
