אדם שאפו עוות לחלוטין בניתוח קוסמטי פשוט לכאורה שבוצע בו במרכז הרפואי של רונית רפאל (מרום בזל), הגיש לבית משפט השלום בתל אביב תביעה נגד המרכז הרפואי והרופא שביצע את הניתוח.
התובע טוען, כי הוסבר לו שמדובר בהליך פשוט ולא יידעו אותו על הסיכונים הכרוכים בו, וכי למעשה לא נתקבלה ממנו הסכמה מדעת. כתב התביעה, המגובה בחוות דעת רפואיות ותמונות, מציג את הנזק הרב והבלתי הפיך שנגרם לאפו של התובע - האף נותר מעוות, מחורר ומדיף ריח רע. התובע, לטענתו, מתקשה לישון ולנשום וחייו נהרסו ללא היכר.
התביעה, שהוגשה על-ידי עורכי הדין טל נבו וענת מולסון (יום ה', 21.4.05), עומדת על גבול סמכות בימ"ש השלום, שהינו 2.5 מיליון שקל.
התובע הינו יליד שנת 1946, נשוי ואב לארבעה. אישתו, אשר נתקלה בעיתון לאשה בפרסומת של המרכז הרפואי של רונית רפאל, המליצה לו לעבור טיפול קוסמטי בלייזר להסרת גבשושיות חלב באפו. התובע ורעייתו יצרו קשר עם המרכז הרפואי. אז הוסבר להם כי מדובר בניתוח פשוט ביותר, המבוצע על-ידי מכשיר לייזר ומותיר את האף מעט אדום לאחר הטיפול לכשבועיים שלושה.
לטענת התובע, הוא ורעייתו היו מודאגים, שאלו שאלות רבות והפגינו חשש. אלא שפעם אחר פעם הרגיעו אותם במרפאה והסבירו להם שמדובר בפעולה פשוטה שאינה כרוכה בסיכונים.
התובע חתם, לטענתו שלא מדעת (מבלי שהיה מודע לסיכונים), על טופס ההסכמה ועבר את הניתוח על-ידי ד"ר רונן גלזינגר.
לא רק שהאף לא החלים תוך שבועיים-שלושה כמובטח, אלא שנפערו בו שני חורים שדרכם עבר אוויר בכל נשימה והוא נותר בצבע חרוך. התובע חזר לביקורת מידי שבועיים ובכל פעם נאמר לו, כך לטענתו, שהאף מחלים כמצופה.
רק חודשיים לאחר הניתוח, הוזמן התובע לעבור ניתוח נוסף לתיקון העיוות, בו ניטל עור מאזור עצם הבריח והושתל באפו.
נטען כי כיום, בעקבות ניתוח הלייזר באפו, התובע סובל מנזק אסתטי קשה וכן נזק תפקודי: חוסר בסחוס, קיצור הנחיריים, חור בנחיר ימין וריח רע מהאף. החוסר בסחוס גרם להתמוטטות כנפי האף והצמדותם למחיצה, באופן המקשה על הנשימה ומהווה בעיה אסתטית חמורה ובלתי הפיכה.
התובע, אשר תמך את תביעתו בחוות דעת רפואית לעניין האחריות ולעניין הנכות הרפואית, טוען להיעדר הסכמה מדעת, לתקיפה ולרשלנות המרפאה והרופא המטפל.
התובע טוען לשורה ארוכה של נזקים, פיזיים ונפשיים ובכללם נכות משוקללת של 40.15%. מעבר לנזק הפיזי הקשה, נטען בתביעה כי התובע מסוכסך עם אישתו, שדחפה אותו לעבור את הניתוח, הוא מדוכא, נמנע מהשתתפות באירועים משפחתיים וחברתיים ומתקשה לעבוד. התובע מעמיד את תביעתו על פיצוי בגובה גבול סמכות ביהמ"ש, העומד על 2.5 מיליון שקלים.