ביהמ"ש השלום ברחובות מחק על הסף תביעה שהגיש בנק טפחות נגד ערבה למשכנתא. חוק הערבות קובע, כי לשם הגשת תביעה נגד "ערב יחיד" (סכום ערבות נמוך מ- 250,000 ש"ח), על הבנק להצטייד בפסק דין נגד החייבים ובאישור ראש ההוצאה לפועל, כי ננקטו כל ההליכים.
בפסק הדין נקבע, כי מאחר והבנק התפשר עם אחת משני החייבים ומאחר והערבה היא "ערבה יחידה" , למעשה אין לבנק עילת תביעה נגד הערבה.
בנק טפחות הגיש תביעה נגד שני חייבים (אח ואחות שלא עמדו בתנאי המשכנתא שלקחו מהבנק), ואני מעוז, אישתו של החייב באותה עת, אשר חתמה על ערבות לחובם של בעלה ואחותו (גיסתה). החוב עמד על 220,000 שקל.
החייבים לא עמדו בתנאי המשכנתא והבית נמכר במסגרת הליכי כינוס נכסים אשר הפעיל הבנק. הגיסה שילמה לבנק 20,000 שקל ובכך פדתה את עצמה מכל חוב אשר נותר במשכנתא.
בינתיים נפרדה אני מעוז מבעלה (החייב) והבנק פנה אליה על מנת לשלם את החוב שנותר במשכנתא, שעמד על למעלה מ- 100,000 שקל. הבנק התעלם מכך שהחייבת העיקרית הופטרה מכל חובה על-ידי תשלום מזערי של 20,000 שקל בלבד.
מעוז טענה בבקשה לסילוק על הסף שהגישה, כי היא בבחינת "ערב יחיד על-פי סעיף 17א' לתיקון תשנ"ב לחוק הערבות 1967, בהיות סכום הערבות נמוך מ- 250,000.
נטען, כי בהיותה ערבה יחידה, היה על התובע להצטייד בשניים על מנת לתבוע אותה: פסק דין נגד החייבים ואישור ראש ההוצאה לפועל כי ננקטו כל ההליכים נגד החייבים.
הבנק הגיש תיקון לכתב התביעה, בו ניסה להגדיל את סכום הערבות המקורית של מעוז אל מעבר ל- 250,000 שקל, על-ידי צירוף הלוואה ישנה שגם לה ערבה, על מנת לגרום לכך שלא תהיה עוד "ערבה יחידה" על-פי החוק.
השופטת אסתר שטמר, קיבלה את טענתה של מעוז ודחתה את ניסיונו של הבנק. בפסק הדין נקבע, כי הבנק, אשר הסכים לקבל 20,000 שקל מהחייבת העיקרית ולהפטיר אותה תמורת סכום זה מחובה,למעשה הגיע עימה לפשרה.
משהתפשר הבנק עם החייבת העיקרית, לא ניתן לומר, כי ניתן פסק דין נגדה ומאחר ואחד התנאים לתביעת ערב יחיד, הוא קיום פסק דין נגד כל החייבים, דחתה השופטת את התביעה על הסף.
תיק עיקרי תא 1921/03 בשא 1284/05
ההחלטה בבשא ניתנה ביום 18.4.05
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
