בכינוס של האו"ם באורוגוואי בשבוע הבא ייסקרו מחדש האיסורים של כתריסר כימיקלים תעשייתיים 'מלוכלכים'.
חומרים מזהמים אורגניים (POPs) הם בין המוצרים, או הפסולת, מעשי ידי אדם המסוכנים ביותר, גורמים למוות, מחלות ומומים מולדים בקרב בני האדם וחיות.
מטרתה של הוועידה בסטוקהולם, שהחלטותיה ייכנסו לתוקף בחודש מאי, היתה לאסור או לפקח בקפדנות על ייצור, ייבוא, ייצוא, סילוק אשפה ושימוש ב-POPs. מומחים מטעם האו"ם ייפגשו בפונטה דל אסטה, אורוגוואי, מה-2 במאי עד ל-6 במאי לסקירה ראשונה של החומרים האסורים.
12 ה-POPs הם:
אלדרין - מדביר מזיקים הנמצא בשימוש להמתת טרמיטים, חגבים וחרקים מזיקים אחרים. הוא יכול גם להמית ציפורים, דגים ובני אדם. בתקרית אחת, אורז שרוסס באלדרין גרם למותם של מאות ציפורי מים לאורך חופי טקסס.
כלורדן - נמצא בשימוש לפקח על טרמיטים וכמדביר חרקים בטווח רחב של גידולים חקלאיים. ניסויים הראו כי הוא יכול להרוג ציפורים ודגים, עלול להשפיע על המערכת החיסונית של בני אדם ועלול להיות קרצינוגן (חומר מסרטן).
DDT
הקבוצה המוכרת מכולם, ה-DDT היה בשימוש רחב במהלך מלחמת העולם השנייה כדי להגן על החיילים ועל האזרחים מפני מלריה, טיפוס ומחלות אחרות המתפשטות על-ידי חרקים. כ-20 מדינות בחרו להמשיך ולהשתמש בו כדי להלחם במלריה. חשיפה לטווח ארוך נמצאה קשורה למחלות כרוניות בבני אדם. החומר מדלל גם את קליפת ביצי הציפורים.
דיאלדרין - נמצא בשימוש בעיקר לטיפול בטרמיטים ומזיקי אריגים, הוא רעיל ביותר לדגים וליצורי מים אחרים, במיוחד צפרדעים. בסקר שנערך בארצות הברית, הדיאלדרין היה מדביר המזיקים השני בשכיחותו בחלב מפוסטר.
דיאוקסין - כימיקלים אלו נוצרים בעקבות בעירה שלא הושלמה, כמו גם מייצור של מדבירי מזיקים וחומרים מטהרים אחרים. הם נפלטים בעיקר משריפת פסולת בבתי חולים, פסולת עירונית ופסולת מסוכנת אחרת ונמצאו קשורים למספר השפעות חמורות על בני אדם כולל הפרעות במערכת החיסונית.
אמדרין - תרסיס מדביר חרקים הנמצא בשימוש ביבולים כמו כותנה ודגן. נמצא בשימוש גם לטיפול בעכברים ומכרסמים אחרים. הוא יכול להשאר בקרקע במשך 12 שנים ולהגיע למקורות המים, היכן שהוא רעיל ביותר לדגים.
פורנים - רכיבים הנוצרים שלא במכוון מאותם תהליכים המייצרים דיאוקסין. הם נוצרים מפליטת פסולת של כבשנים ומכוניות. הם דומים לדיאוקסין וגורמים לאותן השפעות רעילות.
הפטכלור - נמצא בשימוש בעיקר כדי להרוג מזיקים הגדלים בקרקע וטרמיטים, הוא האחראי לירידה באוכלוסיית ציפורי הבר, כולל האווז הקנדי והבז הצפוני. כמויות גבוהות של החומר הן קטלניות למינק, לחולדות ולארנבות. הוא מסווג כקרצינוגן לבני אדם.
אקסכלורובנזן - השימוש בחומר החל בשנת 1945 כדי לטפל בעשבי בר. הוא הורג פטריות המשפיעות על גידולי מזון. כשאנשים במזרח טורקיה אכלו זרעי דגן שטופלו בחומר בין השנים 1959-1959, הם פיתחו טווח של תסמינים כולל עווית המעיים. כמה אלפי בני אדם אף פיתחו הפרעה מטבולית הנקראת פורפיריה ו-14% מהם מתו. החומר נמצא במזון מכל הסוגים.
מירקס - מדביר חרקים הנמצא בשימוש בעיקר כדי להלחם בנמלי אש בסחורות של גומי ואלקטרוניקה. חשיפה ישירה אינה גורמת נזק לבני אדם אך הוא סווג כקרצינוגן אפשרי.
פוליכלורין ביפניל - חומרים אלו נמצאים בשימוש בתעשייה בתהליכים של חימום חומרים והפיכתם לנוזל, בשנאים חשמליים ובתוספות לצבע ולפלסטיק. הם רעילים לדגים ונמצאו קשורים לבעיות פוריות ובעיות במערכת החיסונית אצל מספר חיות בר כולל כלבי ים ומינקים. מספר רב של אנשים נחשפו לחומר בעקבות מזון מזוהם. צריכה של שמן אורז מזוהם בחומר ביפן בשנת 1968 ובטייוואן בשנת 1979 גרמה לצביעה של הציפורניים ולעייפות, לבחילה ולהקאות. ילדים שנולדו עד 7 שנים לאחר התקרית אצל אמהות שאכלו את המזון הנגוע הראו עיכוב בהתפתחות ובעיות התנהגותיות.
טוקספן - מדביר חרקים הנמצא בשימוש בכותנה, גידולי דגנים, פירות, אגוזים וירקות. הוא רעיל ביותר לדגים ורשום כגורם לסרטן אפשרי בבני אדם.
