תצלום בשלוש שפות

הצבעה על הבדלים בתיאור המילולי שעל גב הגלויות של שלמה נרינסקי, המוצגות בתערוכה החדשה שמעלה המוזיאון הפתוח לצילום בגן התעשיה תל-חי, ממקדת את תשומת הלב לשדה הפוליטי-כלכלי שמעצב את האוביקט האמנותי ומעודדת קריאה ביקורתית של טקסט ודימוי. בתערוכה תצלומים של שלמה נרינסקי מהשנים 1910-1921, שהודפסו ב-1921 על-ידי האחים ג'מאל כגלויות פוטו-גרבור.

ב-1980 ערך פרידל גידל את האלבום הנוכחי, הכולל 114 צילומים, לאחר שרכש חלק גדול מהגלויות.

תצלומיו של נרינסקי מציגים את ארץ הקודש בהתאם לתפיסה המערבית והציונית, בסגנון ששואב מהאוריינטליזם, מהרומנטיקה ומהצילום הפיקטוריאלי. חלקם מדגישים את האקזוטיקה המזרחית והתנ"כית כמתממשת בדמויות ובאובייקטים החומריים בארץ. תצלומים אחרים מדגישים את הדימוי הספיריטואלי של הארץ.

הטקסט - לתצלומים נלווה כיתוב על גב הגלויות, לרוב בשלוש שפות: אנגלית, עברית וערבית. בנוסף, כתב פרידל גידל טקסט באנגלית , שמבוסס על הטקסטים בגלויות אך אינו זהה להם. בקריאת כל טקסט ותצלום בפני עצמם נוצרת לכידות, אך קריאתם יחד חושפת אי התאמות והבדלים - בין שפה לשפה ובין מילים לתצלום – שמובילים לערעור המובן מאליו; הפניית תשומת לב לרעיון העקרוני שכל שפה וכל תצלום משקפים מערך מושגי ואידיאולוגי, המביאה אותנו לבחון בעין ביקורתית את השדה המורכב שבו התעצבו מושגים ודימויים.

ההבדלים, שמתקיימים גם ברמת הניסוח וגם ברמת התיאור העובדתי, נובעים ברוב המקרים מהתאמת הטקסטים לקהלי יעד שונים: נוצרים-מערביים, יהודים-ציונים או ערבים.

תוכניה

"הירקון" בעברית הוא "נהר אל-עוג'ה בסמוך ליפו" בערבית ובאנגלית (מס' 14); "יער הדקלים לרגלי הכרמל" בעברית הוא "הדקלים בקרבת חיפה" בערבית (מס' 30); "קברות חלוצי חדרה (בזכרון יעקב)" בעברית הם "בית הקברות בזומרין" בערבית (מס' 99); ו"תל-אביב" בעברית היא "הקולוניה של תל-אביב ביפו" בערבית (מס' 13). בגלויות אחדות מוצג אותו תצלום כמתעד מקומות שונים לגמרי: כך, גלויה מס' 54 היא "בין פרדסי פתח-תקווה" בעברית ו"בין פרדסי התפוזים ביפו" בערבית. יש הבדלים בין שפה לשפה גם בתיאורי הדמויות: "סוג טיפוסי של רבי" באנגלית הוא "רב אשכנזי" בעברית ו"חכם מחברון" בערבית (מס' 42).

באלבום המוצג בתערוכה, שנערך ב-1980, הגלויות הודבקו כך שלא ניתן לראות את הכתוב בשלוש השפות. על דפי האלבום הודפס טקסט חדש - באנגלית בלבד - שמבוסס ברובו על הטקסט האנגלי שעל גב הגלויות, אם כי במקרים מסוימים נבחרו התוכן והמונחים של העברית. כך, "נהר אל-עוג'ה ליד יפו" באנגלית שעל גב הגלויה הופך ל"נהר הירקון ליד תל-אביב" באלבום. הצבת שפה אחת (נרטיב אחד) במקום שלוש שפות (שלושה נרטיבים) מוחקת את המתחים מעל פני השטח ויוצרת תחושה של הומוגניות ומובנות מאליה. באופן משעשע, את הסדר החדש שכונן באלבום מערערים דווקא התצלומים המופיעים בו – ובעיקר התצלום "הצליבה" (מס' 90), שסגנונו שונה מזה של התצלומים האחרים.

בין אם הפערים וההבדלים שנוצרים במפגש בין שפות, בין דימוי לשפה ובין דימוי לדימוי מעידים על שיקולים מסחריים, פוליטיים או טעות גרידא, כוחם הוא בערעור המובן מאליו - ערעור שמוביל לקריאה ביקורתית של שדה שפועלים בו דימויים ושפות שונים ושל היחס אובייקט/דימוי/שפה.

_________________________
המוזיאון הפתוח לצילום בגן התעשייה תל-חי: ימי ושעות פתיחה לקהל -א'-ה' 08:00-16:00, ו' - סגור, שבת - 10:00-17:00.

אתר האינטרנט www.open-museums.co.il