הקלפיות בבריטניה נפתחו הבוקר (יום ה', 5.5.05) בבחירות בהן מתמודד ראש הממשלה, טוני בלייר, לכהונה שלישית. הקלפיות נפתחו בבריטניה בשעה 07:00 בבוקר וייסגרו בשעה 22:00 בלילה. על תוצאות הבחירות צפויה בריטניה לדווח סמוך לשעות הבוקר של יום שישי. ראש הממשלה, טוני בלייר, הגיע לקלפי עם אשתו, שרי, ובניו, כדי להצביע בבחירות הכלליות.

שעתיים לאחר סגירת הקלפיות צפויות להגיע תוצאות רשמיות ראשונות, השנה נרשמו 44.2 מיליון בוחרים אשר יבחרו את נציגיהם ל-646 מושבים בפרלמנט.

שלוש מפלגות גדולות מתמודדות על קולות הבוחרים: הלייבור, בראשות ראש הממשלה, טוני בלייר (52); השמרנים, בהנהגת מייקל הווארד (יהודי, סבו נספה באושוויץ, 63); הליברל-דמוקרטים, בראשות צ'רלס קנדי (45).

יש לציין, כי על-פי שיטת הבחירות הבריטית, לאו דווקא המפלגה אשר מרכיבה את הממשלה היא זו שזוכה ברוב הקולות, אלא זו שזוכה במספר רב יותר של מחוזות.

בבחירות הקודמות בשנת 2001 זכה הלייבור ב-41% מקולות הבוחרים; השמרנים זכו ל-32%; הליברל-דמוקרטים - 18%.

למרות שמפלגתו, הלייבור, צפויה לזכות בבחירות, לפחות על-פי הסקרים האחרונים, הזעם הציבורי כלפי ההחלטות המדיניות העוסקות במלחמה בעירק עלול להשפיע על התוצאות.

בנוסף, על אף שהלייבור צפוי לזכות בניצחון, בלייר עלול להפסיד את ראשות הממשלה. ככל הנראה, גם אם ייבחר בפעם השלישית לראשות הממשלה (הישג שהצליחה להגשים לפניו רק ראש ממשלה אחת: מרגרט תאצ'ר), בבריטניה מעריכים כי במידה והיתרון לו תזכה מפלגת הלייבור על יריבתה, המפלגה השמרנית, לא יעלה על 100 מושבים, יגבר מאוד הלחץ על בלייר לפנות את מקומו לטובת שר האוצר הפופולרי, גורדון בראון.

בלייר מצידו אמר, כי אם תנצח הלייבור, ימשיך בתפקידו בכהונה שלישית ומלאה אך לא ימשיך לכהונה נוספת לאחר מכן, אך השמועות אומרות, כי ייתכן שבלייר יחליט להעביר את הסמכות לידי מספר שתיים שלו, שר האוצר גורדון בראון, אשר עט כנשר מעל כסא רה"מ מזה זמן ואף התלונן בעבר, כי הבטחות כאלה מצד בלייר נשמעו לפני שהחליט להתמודד לכהונה שלישית, והופרו.

במשך שנים היו השניים, רה"מ ושר האוצר, עסוקים במלחמות לכאורה אישיות, מאחורי הקלעים. אך בלייר היה בהחלט זקוק לבראון לצדו בקמפיין הנוכחי, על-מנת לשים דגש על ההישגים הכלכליים של המפלגה. הסקרים מצביעים על כך, שאם בראון היה ראש המפלגה כעת - היתה המפלגה מובילה בנקודות נוספות על יריבותיה.

בשנת 2001 זכה הלייבור ביתרון סוחף של 166 מושבים מול השמרנים ולמרות זאת התקשה בלייר להעביר חוקים שונים שנתקלו בהתנגדות של רבים מחברי מפלגתו.

המלחמה בעירק עשתה את ההבדל

הסקרים האחרונים מראים יתרון לליבור שנע בין 3-14 אחוזים. אולם מרביתם מצביעים על כך שכרבע ממצביעי הלייבור עלולים להישאר היום בבית או להצביע עבור הליברל-דמוקרטים. בלייר קרא אמש (ד') לתומכי הלייבור שלא להצביע עבור הליברל-דמוקרטים.

"תוצאות הבחירות יוכרעו על חודם של מאות קולות בודדים", אמר ראש הממשלה. "זה קרב צמוד וקשוח, אנו חייבים להילחם על כל קול".

הליברל-דמוקרטים הינה המפלגה היחידה שהתנגדה למלחמה בעירק ורבים מתומכי הלייבור שוקלים להצביע לה בשל כך. למרות הצלחותיהן הכלכליות המרשימות של שתי ממשלות הלייבור הקודמות, המלחמה בעירק עושה את ההבדל. מרבית תומכי הלייבור חשים כי בלייר שיקר להם והוציא את חיילי הממלכה להרפתקאה לא מוסרית ורוויה בדם. הליברל-דמוקרטים עומדים להשיג היום את הישגם הגדול ביותר אי-פעם ולגרוף כרבע מקולות הבוחרים.

המפלגה השמרנית תמכה אומנם במלחמה בעירק, אך טענה במהלך מסע הבחירות שבלייר לא אמר אמת לציבור בכל הנוגע ליכולותיו של סדאם חוסיין. מייקל הווארד ייחד את מסע הבחירות שלו בקריאה להגבלת ההגירה, קיצוץ מיסים ושיפור רמת הניקיון בבתי החולים.

הקול היהודי יתחלק באופן שווה

יהודי בריטניה, המהווים רק כ-0.2% מהאוכלוסיה, נוטים להזדהות עם בלייר בשל תמיכתו בקהילה ובישראל. אולם חברי לייבור רבים, כדוגמת ראש עיריית לונדון קן ליבינגסטון, הנוטים לעמדות פרו-פלשתיניות ולעתים אף אנטישמיות, יביאו חלק מהיהודים להצביע עבור מייקל הווארד היהודי.

הווארד נוטה להתרחק ממוצאו, אולם הנושא עלה מדי פעם בעיקר בחודש ינואר, לאחר שמפלגת הלייבור פירסמה מספר כרזות בחירות בעלות גוון אנטישמי. למרות מספרם הקטן יחסית, ליהודים ייצוג נכבד בין התורמים הגדולים של שתי המפלגות הגדולות.

בבריטניה כ-1.6 מיליון מוסלמים בעלי זכות בחירה. שר המסחר בממשלתו של בלייר כתב לפני שבועות באחד מעיתוני הקהילה המוסלמית, כשהוא מרמז למוצאו היהודי של מנהיג השמרנים: "שאלו עצמכם מה מייקל הווארד יעשה עבור הבריטים המוסלמים? כיצד מדיניות החוץ תסייע לפלשתין?"

חשש מפיגוע טרור

משטרת בריטניה חוששת מאוד מכוונה של ארגוני הטרור לשחזר את ההישג בספרד ולנסות להשפיע על תוצאות הבחירות באמצעות פיגוע גדול. אלפי שוטרים יאבטחו היום את תחנות הרכבת, תחנות ההצבעה וריכוזי ציבור, בעיקר בעיר הבירה, לונדון.