כבר דובר רבות על הסכנות הלא מעטות שטמונות בניתוחים הקשורים לאזור העיניים, כגון: ניתוחי לייזר להסרת משקפיים וניתוחי קטרקט. הוכחה נוספת שאין המדובר "בפיקניק" התקבלה בסוף השבוע כאשר תביעה נוספת על רשלנות רפואית בתחום זה הוגשה לבית המשפט.
התובעת, ילידת 1926 מאזור הצפון, הינה פנסיונרית אשר שימשה בעברה מורה לספרות, תנ"ך, לשון ותושב"ע וכן היתה מנהלת חטיבת ביניים. לטענתה, מאז פרשה לגמלאות ועד הניתוח עסקה התובעת בקריאה וכתיבת ספרים. לפני למעלה משנה בחודש מרס 2004 התקבלה התובעת לבית החולים ה'עמק' לצורך ביצוע ניתוח קטרקט בעינה הימנית. לטענת התובעת, היא לא קיבלה טרם הניתוח כל הסבר לגבי הניתוח והסיכונים הכרוכים בו.
התובעת טענה, כי כאשר היא נותחה בהרדמה מקומית, נרשם בדוח הניתוח כי "הוחלפו מנתחים". זאת ועוד, היא ממשיכה וטוענת, כי במהלך הניתוח שמעה את המנתח המקורי שאמור היה לנתח אותה אומר בכעס למתמחה אשר ביצע בפועל את הניתוח: "זה לא כאן, אלא שם". לטענתה, רק לאחר שהשמיעה זעקה מרה (בשל כאביה הקשים) הוחלפו המנתחים והניתוח הסתיים בידי ד"ר וייס.
למחרת הניתוח עדיין לטענת התובעת, היא חשה בכאבים עזים ועינה היתה מגורה. אך למרות זאת באותו היום הוחלט על שחרורה לביתה עם הוראות לשימוש בטיפות עיניים. אולם גם לאחר שחלף זמן מה וגם לאחר שהוסרו התפרים, המשיכה התובעת, לטענתה, לסבול מגירוי מתמיד כאשר עינה בערה כאש וראייתה בעין זו נותרה באיכות ירודה ביותר.
לטענה, התייחס אליה כל אותה העת הרופא שאצלו נותחה בזלזול רב ובין היתר אמר לה: "הניתוח לא נעשה על-מנת שתראי, לשם כך עליך להרכיב משקפים!!". לטענתה, לא טרח הרופא לברר או לבדוק מה הסיבה לתלונותיה של התובעת ולהתייחס אליהן באופן ענייני.
בסופו של דבר טוענת התובעת באמצעות באי כוחה עו"ד טל נבו וענת מולסון ולאחר שהמצב התדרדר נותרה לה צלקות בקרנית ועיוותה, עובדה הגורמת לעין מגורה ולאיכות ראיה ירודה. כל העצמים בהם מתבוננת התובעת נראים מרוחים, מוכפלים או מטושטשים, כאשר הסיבה לכך, הינה מיקום לקוי של חתך ניתוחי.
לאור נזקה החמור טוענת התובעת, כי נזקיה נגרמו כתוצאה מרשלנותם, חוסר מיומנותם וחוסר זהירותם של הנתבעים. בין היתר היא טוענת, שהנתבעים לא פיקחו או הדריכו כראוי את המתמחה אשר ביצע את הניתוח, ביצעו אצל התובעת חתך ניתוחי באזור חריג אשר גרם לעין המנותחת לסיבוכים, לא דאגו לחילופי מנתחים בשלב בו היה ניתן למנוע חלק מהנזק שנגרם או למזער את היקפו, לא נתנו לתובעת הסבר לגבי הניתוח והסיכונים הכרוכים בו, ולא קיבלו הסכמתה מדעת של התובעת לניתוח בניגוד לחוק זכויות החולה ועוד.
לטענת התובעת אשר כתבה בעבר שלושה ספרים, היא היתה בעיצומו של כתיבת ספרה הרביעי, אותו שאפה לסיים לאחר ביצוע ניתוח הקטרקט בעינה. לדבריה, עקב סיבוכי הניתוח השתנו אורח חייה ואיכותם ללא היכר כאשר הפגיעה הקשה בעינה הימנית והנזק שנגרם לראייתה, פגעו בה ומקשים עליה בכל תחומי החיים ובמיוחד בקריאה וכתיבה אשר היו חלק משמעותי בעולמה.
זאת בנוסף לשאר נזקיה העצומים, לטענתה, שאירעו לה במישור הפיזי והנפשי. בסך הכל מעריכה התובעת את נזקיה במיליוני שקלים לרבות כאב וסבל אובדן השתכרות ועזרת צד ג'.
