הרב לאו, רבה הראשי של תל-אביב והרב הראשי לישראל לשעבר, יקבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן, בחודש יוני הקרוב. התואר ניתן במסגרת אירועי היובל של אוניברסיטת בר-אילן, אשר במהלכם יוענקו תארי דוקטור לשם כבוד לאנשי מדע, רוח וציבור מובילים בחברה הישראלית.
אוניברסיטת בר-אילן החליטה להעניק את התואר לרב לאו מתוך הערכה מרובה לסגולותיו מעוררות ההשראה כרב וכמנהיג ציבור, למאמציו לקירוב לבבות בין כל חלקי האומה ולהיותו שותף בהגשמת מטרותיה החינוכיות והמדעיות של האוניברסיטה.
עוד מנימוקי ועדת הפרס: "הרב ישראל-מאיר לאו הוא סמל ומופת לכוחות ההישרדות של העם היהודי, שהיטלטל בדורות האחרונים בין בור התחתיות של אימי השואה לבין פסגות הריבונות והעצמאות בשנות התקומה".
הרב לאו נולד בפולין ב-1937, ולאחר מלחמת העולם השנייה בה נספו הוריו הגיע לארץ-ישראל עם אחיו ששוחרר יחד עמו ממחנה הריכוז בוכנוואלד.
ב-1960 הוסמך הרב לאו לרבנות. במקביל לכהונתו כרב בתי-כנסת הוא עסק בהוראת מקצועות היהדות בבתי-ספר תיכוניים, והחל לצבור מוניטין כדרשן וכמרצה בישיבות. בשנים 1979-1971 התמנה הרב לאו כרב אזורי בצפון תל-אביב, ולאחר מכן נבחר למשרת רבה הראשי של נתניה, והחל להרצות בקהילות יהודיות ברחבי העולם.
בשנת 1983 הצטרף הרב ישראל-מאיר לאו לשורות מועצת הרבנות הראשית לישראל, ולאחר חמש שנים נבחר לכהן כרבה הראשי של תל אביב-יפו. בשנים 2003-1993 שימש הרב לאו כרבה הראשי האשכנזי של מדינת ישראל וכנשיא בית הדין הרבני הגדול. בעשור זה, הוא פעל כסמכות רוחנית עליונה המתאפיינת ביכולת למתן את הקיטוב והשסעים החברתיים ולקרב בין כל חלקי הציבור.
כמו כן, פעל הרב לאו לגישור בין יהודי ישראל ליהודי התפוצות, נפגש עם מנהיגים עולמיים והציג להם את השקפות היהדות ומדיניותה של ישראל בסוגיות שונות.
בבר אילן מציינים כי הרב לאו ומשפחתו תרמו רבות לאוניברסיטה. מלבד הרצאותיו של הרב לאו, פועלת בפקולטה למדעי היהדות קתדרה למנהיגות בעתות מצוקה ע"ש הרב משה חיים-לאו זצ"ל, אביו של הרב לאו. הקתדרה מבקשת לקדם את המחקר וההוראה שעניינם דפוסי המנהיגות בקהילות יהודיות שונות לאורך ההיסטוריה.
ביום העצמאות הוענק לרב ישראל-מאיר לאו פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
