התנועה למען איכות השלטון בישראל הגישה עתירה לבג"צ נגד הכנסת ויושב-ראש הכנסת, נגד הליך מינויו הצפוי בעוד יומיים של נשיא בית המשפט המחוזי החיפה
השופט מיכה לינדנשטראוס, למבקר המדינה. העתירה הוגשה האמצעות עוה"ד אליעד שרגא, ברק כלב, ודניאל ק'ירס.
הרקע להגשת העתירה הוא חשיבות מוסד מבקר המדינה במשטר מדינת ישראל. למוסד זה מעמד של רשות חוקתית, והוא מופקד, בין היתר, על הערך החוקתי של טוהר המידות השלטוני ועל מינהל תקין במדינה. בחוק יסוד: מבקר המדינה נקבע כי מבקר המדינה ייבחר בהליך בחירה. הימנעות הכנסת מנקיטה בהליכי איתור ראויים, תוך הצעת מועמד יחיד לתפקיד, פוגעת באמון הציבור במבקר המדינה, בהליך בחירתו ואף בכנסת, כמו גם בסיכויים לבחור את האדם המתאים ביותר לתפקיד.
תחילת הסאגה שהביאה לעתירה ביום 20.4.2005. אז פורסם כי מבקר המדינה, השופט (בדימוס) אליעזר גולדברג, יסיים את כהונתו ביום 30.6.2005 וכי יושב-ראש הכנסת קבע, בהתייעצות עם סגני היושב-ראש, כי תתקיים ישיבת מליאה מיוחדת בכנסת לבחירת מבקר המדינה ביום 25.5.2005. ביום 16.5.2005, פורסם בכלי התקשורת כי הוגשה ליושב-ראש הכנסת רק הצעה אחת למועמד לכהונת מבקר המדינה. לפי הצעה יחידה זו, יהא נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט מיכה לינדנשטראוס המועמד היחיד לתפקיד.
לאור האמור, פנתה התנועה לאיכות השלטון לוועדה לעניני ביקורת המדינה, בבקשה להקים וועדה שתיזום פנייה למועמדים נוספים ותאתר מועמדים לתפקיד מבקר המדינה. במכתבה, כתבה העותרת:
"לא נכביר מילים על תפקידו החשוב לאין ערוך של מבקר המדינה במערכת השלטונית הישראלית, על תרומתו להגינות וטוהר המידות השלטוני והגברת אמון הציבור במערכות השלטון בישראל. לפיכך, ולאור כובד המשקל הציבורי המוטל על כתפי מבקר המדינה מתחייבים הליכי בחירות ראויים, יעילים וממצים אשר יבטיחו את בחירת המועמד המתאים ביותר לתפקיד".
בתשובה למכתבה, שהגיעה לתנועה לפני ארבעה ימים (19.5.2005), השיבה מנהלת הוועדה כי על-פי חוק מבקר המדינה, המועד האחרון להצעת מועמדים - עשרה ימים לפני הבחירה - חלף ביום 15.5.2005. כן השיבה, כי הליך הבחירה המתנהל על-פי חוק אינו כולל הליך של ועדת איתור וכי לא ניתן לדחות את המועד לבחירה, "שכן ע"פ סעיף 2(ב) לחוק על יו"ר הכנסת להודיע על יום הבחירה לחברי הכנסת 20 יום לפני יום הבחירה".
ועוד: "תוך הכרה בחשיבות תפקיד מבקר המדינה לחיינו הציבוריים", דיווחה מנהלת הוועדה במכתבה על ניסיון, שלא צלח, לפעול לשינוי חוק מבקר המדינה עוד לפני הבחירה העומדת על הפרק וכן על הקמת ועדת משנה לשינוי החוק לקראת בחירות עתידיות.
לטענת באי כוחה של התנועה לאיכות השלטון, "אורך כהונת מבקר המדינה, תפקיד רגיש שאין כמותו לפיקוח על טוהר המידות במדינת ישראל (שבע שנים) אינו מאפשר לה לשקוד על שמריה, להשלים עם הליך הבחירה הנוכחי ולהסתפק בתקוות לטוב בהליך הבחירה שיבוא אחריו, בעוד כעשור. לא בימים כתיקונם, וודאי לא בימים אלה ממש, בהם מבקר המדינה היוצא הגדיר את השחיתות כאיום ממשי על שרידות מדינת ישראל. העותרת הגיעה לכלל דעה, כי האתגרים העצומים הניצבים בפני מבקר המדינה הבא מחייבים נקיטה בהליכי איתור שיבטיחו מיצוי המאמצים לבחירת המועמד המתאים ביותר מבין המועמדים הפוטנציאליים".
לאור האמור ומתוך הבנה שכבר לא נותרים עשרת הימים הדרושים בחוק להצעת מועמדים לתפקיד מבקר המדינה, פנתה התנועה לאיכות השלטון ליושב-ראש הכנסת ולוועדה לענייני ביקורת המדינה, בדרישה לדחות את מועד בחירת מבקר המדינה. לטענת ב"כ התנועה לאיכות השלטון, עד מועד הגשת העתירה לא קיבלה התנועה לאיכות השלטון תשובה לפנייתה זו.
ביום 22.5.2005, פנתה התנועה לאיכות השלטון שוב ליושב-ראש הכנסת. תוך איזכור מכתבה הקודם, וביקשה לדעת אם קוימה הדרישה בחוק מבקר המדינה, המהווה שלב הכרחי בהליך בחירת מבקר המדינה, לפיה יודיע יושב-ראש הכנסת לכל חברי הכנסת, בכתב, על כל מועמד ועל חברי הכנסת שהציעוהו, לא יאוחר משבעה ימים לפני הבחירה.
לטענת התנועה לאיכות השלטון, אף למכתב זה - בו העמידה את יושב-ראש הכנסת על דחיפות העניין וביקשה תשובה עוד באותו היום - לא התקבלה תשובה, עד הגשת העתירה.
לכן, נטען בעתירה: "בהעדר ברירה - מועד הבחירה הוא בעוד יומיים בלבד - לא יכלה העותרת להמתין עוד לתשובת המשיב מס' 2, מעבר למועד שצויין במכתבה תוך ציון דחיפות הענין, והיא מגישה עתירה זו לצווים על תנאי, צו ביניים דחוף ודיון דחוף, טרם ישיבת הכנסת הקבוע ליום ד' הקרוב- 25.5.2005".
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
