אזרחי צרפת יצאו הבוקר לקלפיות על-מנת להכריע בשאלה, האם תקבל עליה המדינה את חוקת האיחוד האירופי. השערות הצביעו על מגמה שלילית בסקרים, אך תוצאות יתקבלו רק בתום יום ההצבעה, קצת אחרי השעה 22:00 (שעון ישראל), בה נסגרות הקלפיות.
כ-42 מיליון בעלי זכות בחירה - חלקם, ואולי מדוייק יותר לומר רובם - לא קראו את החוקה ולא יודעים מה מציינים מסמכיה. מה שהם כן יודעים - שהצבעה נגדה תהיה למעשה כהצבעה נגד הנשיא שלהם, ז'ק שיראק.
החוקה למעשה מגדירה את קווי היסוד של האיחוד האירופי ואת אופן פעילותו, את הקשרים בין המדינות החברות בו ואת חלוקת הסמכויות בין ההנהגה בבריסל, ובין הממשלות בבירות השונות. המסמך מאגד 480 עמודים והרוב התומך בו מאמין, כי יסייע לגוש האירופי לעמוד מול המעצמות המתחזקות ארה"ב, סין והודו, מבחינה כלכלית. מנגד, טוענים המתנגדים לחוקה כי היא מנציחה מדיניות כלכלית ליברלית אשר תזיק לאירופה, וכי היא מחזקת את מעמדה של בריסל - על חשבון זה של צרפת.
בסוף השבוע עמל שיראק על ניסיון אחרון לחזק את עמדתם של התומכים בחוקה וקרא לומר "כן".
עד כה אושררה החוקה בעשר מדינות באיחוד ואחרי צרפת צפויה הולנד להחליט אם "כן" או "לא". יש לציין, כי על-מנת שתיכנס החוקה לתוקפה צריכות כל 25 המדינות לאשררה. אם תחליט צרפת לומר "לא" לחוקה, יעצרו, ככל הנראה, ראשי האיחוד האירופי את תהליך אישור החוקה מאחר וצרפת היא אחת המדינות המובילות באיחוד.
בבריטניה אמרו, כי אם אכן תדחה צרפת את החוקה, ככל הנראה לא יתקיים משאל עם במדינה. כמו-כן, עלולה הדחייה להגביר את הלחץ על בלייר לערוך רפורמות מסוימות בחוקה.
בריטניה צפויה לקיים את משאל העם בעוד מספר חודשים. על-פי סקרי דעת קהל, נראה כי רה"מ, טוני בלייר, צריך לעבוד קשה כדי לשכנע את הציבור לתמוך בחוקה והוא אף מסכן את עצמו, במידה מסוימת, בירידה בפופולריות בהשוואה לשר האוצר ומי שמעוניין להחליפו בתפקיד, גורדון בראון. החל מה-1 ביולי לוקחת בריטניה על עצמה את תפקיד נשיאות האיחוד מלוקסמבורג.
איטליה וספרד כבר אישררו את החוקה.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
