זיהום מקורות המים נמשך גם בשנת 2004

השבוע הוגש לכנסת כוח על מצב המים בישראל נכון לשנת 2004. הדוח הוגש לוועדת הכלכלה של הכנסת רק לאחר פניות עקשניות של עמותת "צלול" וח"כ אילן ליבוביץ', זאת על אף שנציב המים מחויב, על-פי סעיף 20 לחוק המים, להגיש מדי שנה דוח מפורט על מצב המים במדינה.

דיון מיוחד של ועדת הכלכלה יתקיים עד סוף החודש, על-מנת לדון בממצאים החמורים העולים מהדוח.

מצב זיהום מי השתייה

הדוח בוחן נושאים שונים ועל פי הממצאים עולה כי בקידוחי מי שתייה התגלה ריכוז גבוה של כרום באזור התעשיה חולון ובבת-ים בקרבת מפעלי ציפוי מתכות. באזור התעשיה חולון בעיית הזיהום סבוכה ומורכבת יותר מבת-ים בגלל שמקורות הזיהום הם רבים וחלק מהמפעלים אינם פעילים היום. בעקבות כך נסגרו שם מספר קידוחים. זיהום נרחב של כרום נמצא גם במתחם תע"ש שבנחל יצחק בת"א ובמתחם תע"ש שברמת השרון.

אזור מרכז ת"א, רמת גן וגבעתיים זוהמו במשך שנים רבות בעקבות סילוק שפכי תעשיה באופן לא מבוקר. זיהום זה גרם לכך שכ-20 קידוחי מי שתייה נסגרו באזור וחלק גדול מהאקוויפר באזור המרכז הוא מזוהם ויש לבצע בו פעילות נרחבת על-מנת לטפל בזיהום ולעצור אותו מלהתפשט. 8 קידוחים נסגרו בעקבות נוכחות אתילן די ברומיד, חומר זה שימש בעקבות לחיטוי קרקע ובעקבות פגיעתו בשכבת האוזון השימוש בו נאסר. 3 קידוחים נוספים נסגרו באזור ת"א ורמת השרון בעקבות נכוחות גבוהה של פרכלורט. (33,7 מיליון מ"ק).

מהדוח עולה כי במהלך 2004 טיפלה נציבות המים רק בארבעה מקרים של זיהום מים:
1. מזור פישר (דליפת דלק).
2. חברה כלכלית אשקלון (דליפת דלק מהקו).
3. דלק פרבר (דליפת דלק).
4. מט"ש שדה אילן (שפכים).

בעמותת צלול מציינים, כי "זהו מספר נמוך לכל הדעות לאור היקפי הזיהום שמצטיירים בדוח עצמו ונדמה כי נציבות המים מעדיפה להפנות משאביה לביצוע קידוחי ניטור רבים מאשר להחמיר את האכיפה והענישה מול המזהמים".

ליעד אורתר, רכז נחלים בעמותת "צלול" מסר: "נציבות המים מתגלה בדוח במלוא חולשתה. קשה להבין כיצד גוף כה חשוב וכה מרכזי מוצא לנכון במשך שנה שלמה לנקוט בהליכים נגד ארבע מקרי זיהום בלבד, כאשר ידוע לכל כי היקפם הוא הרבה יותר גדול. בנוסף לכך, נדמה כי נציבות המים מצטיינת בביצוע עשרות קידוחי ניטור, ולמרות שהדבר הוא חשוב לכשעצמו, אנו חייבים לשאול מדוע אין היא מאמצת את גישת 'המזהם משלם'. הרי בנציבות יודעים בדיוק מי זיהם, כדוגמת הקידוחים בחולון, אם כך, מדוע אין הנציבות פועלת נגד המזהמים? ומחייבת אותם לשאת בעלויות השיקום של מאגרי תת הקרקע???"

הוא מציין, כי בכל הנוגע לנחלים אזי הדוח מראה כי נחלי ישראל הפכו לאלטרנטיבה שכיחה להזרמת קולחין והנציבות מאשרת הזרמתם של עשרות אלפי מ"ק בשנה. התופעה הזו חייבת להיפסק ומכוני הטיהור חייבים לעבור את השדרוג לרמה המפורטת ב'תקן ענבר'. לנחלי ישראל מגיעים מי שפירים שיחזירו אליהם חיים.

מצב זיהום האקוויפרים

הדוח מציין, כי באגן הגליל המערבי התרחשו מספר אירועי זיהום כתוצאה מפעילות תעשייתית והזרמת ביוב בנחלים כאשר מקרה הזיהום האחרון נתגלה ב-2002 כשנמצאו מרכיבי סולר וזיהום מיקוביולוגי במעיינות כברי. באגן הכרמל התרחשו מספר אירועים של זיהום כתוצאה מזיהום מדלקים כתוצאה מדליפות של תחנות דלק בקידוחים אלו זוהתה שכבה צפה של דלק. אירועי הזיהום התרחשו מעל לחוף הכרמל בצומת פרדיס, זיכרון יעקב ובנימינה.

דברי עו"ד יריב אברמוביץ', מנכ"ל עמותת "צלול": "הדוח של נציב המים משרטט תמונה קשה בכל הנוגע למצב מקורות המים של ישראל, אך חמורה לא פחות היא העובדה שהנציב מחויב למסור את הדוח, על-פי חוק, אחת לשנה והוא אינו עושה כן. כמעט חצי שנה עברה מאז תחילת 2005 ובאופן מעורר תמיהה רק לאחר פניית עמותת 'צלול' וח"כ ליבוביץ' התפנתה נציבות המים להעביר את הדוח לבית המחוקקים. אנו שמחים כי נציב המים רגיש לביקורת הציבורית של ארגוני איכות הסביבה ומבטיחים לא להפסיק במלאכה חשובה זו".