תרגלו את המוח שלכם. טפחו אותו. וככל שתתחילו מוקדם יותר, כך טוב יותר.
זוהי למעשה העצה הטובה ביותר שרופאים יכולים להציע כדי למנוע את התפתחותה של מחלת האלצהיימר.
אמנם אין לכך ערבויות, אך יותר ויותר מחקרים מראים כי כמה צעדים פשוטים למדי יכולים בהחלט להוריד את הסיכון שלכם לדימנציה הקטלנית.
כמו-כן, אם מחלת האלצהיימר בכל זאת פוגעת, מחקרים הראו כי אנשים שעקבו אחר עצות אלו נטו להצליח יותר לעמוד בפני הפגיעה במוח הרבה לפני שהתסמינים הופיעו.
המטרה: בניית "מאגר קוגניטיבי (הכרתי)"
מאגר קוגניטיבי אינו משהו שאנו נולדים איתו, זהו נתון שיכול להשתנות עם הזמן - מוח בריא ממשיך לבנות תאי עצב.
כיום קיים עניין רב לוודא כי כשנגיע לגיל 80, המוח שלנו יגיע לשם איתנו...
מה קורה במוח?
מוח בריא שוקל כ-0.9 קילוגרם, בערך כגודלה של כרובית, ורשתות של כלי דם שומרות על זרימת החמצן ל-100 מיליארד תאי מוח.
זרועות, הדומות לזרועות תמנון, משתרעות מקצוות תאים אלו - החיווט המיוחד של המוח לצורך התקשורת. תחת המיקרוסקופ, הן נראות כשערות סבוכות. מוח בריא יכול להמשיך לגדל תאי עצב חדשים ולהמשיך להרכיב את 'רשת התיל' הסבוכה הזו עד גיל מבוגר, כשהשאיפה היא כמובן שהרשת תהיה סבוכה כמה שיותר.
גדילה זו מתחילה בילדות, כשההורים מקריאים ספר לילדים, ותלויה בצורה משמעותית בהשכלה. ככל שרמת ההשכלה נמוכה יותר כך היא מכפילה את הסיכון לפתח אלצהיימר בגיל צעיר יותר מאנשים בעלי השכלה גבוהה. בנוסף, אנשים בעלי השכלה נמוכה יותר ובעלי עיסוק שאינו מאתגר נמצאים בסיכון גבוה פי שלושה עד ארבעה לפתח אלצהיימר.
בגיל 40 - עוד אפשר לעשות משהו?
המוח שלנו הוא כמו שריר ואם לא נשתמש בו נאבד אותו (use it or lose it). סריקות מוח הראו, כי כאשר אנשים השתמשו במוח שלהם בדרכים לא שגרתיות דם רב יותר זרם לאזורים עצביים שונים ונוצרו קשרים חדשים בין התאים.
פתרו סוג חדש של תשבץ, למדו לשחק שח, לכו ללמוד שפה זרה או פתרו בעיה מציקה בעבודה - נסו לאתגר את המוח ברמה היומית.
מוח בריא אינו רק מוח משכיל. גירוי חברתי הוא חיוני גם כן. אל תשבו מול הטלוויזיה. אנשים שהם חלק מקבוצה, בין אם מדובר במועדון קריאה או בחוג זה או אחר מזדקנים בצורה בריאה יותר. הדרדרות באינטראקציה החברתית מנבאת הדרדרות בתפקוד הקוגנטיבי, כך עולה ממחקרים שנעשו לאחרונה.
כך גם לחץ וחרדה - אנשים הסובלים ממה שנקראה לחץ כרוני ודאגות קיצוניות נוטים לפתח צורות מסויימות של דימנציה פי שניים מאחרים. מדוע? ניתוחים שלאחר המוות הראו כי אנשים אלו למעשה היו בעלי פחות הסתעפויות של תאי עצב, המקשרים את תאי המוח שלהם, והמשמעות היא כי המוח שלהם היה פגיע יותר כשהמחלה פגעה.
עדיין לא ברור האם אדם יכול "לבטל" את השפעתם של דאגה וחרדה שנמשכו לאורך כל החיים, אך ממחקרים בבעלי חיים עולה כי התעמלות מקלה על השפעות של לחץ מסוג זה.
פעילות גופנית היא קריטית גם כן. זכרון גרוע נמצא קשור למחלות לב וסוכרת מאחר ועורקים סתומים מאטים את זרימת הדם במוח.
אנשים קשישים שהיו פחות פעילים מנטלית ופיסית בגיל העמידה נמצאו בעלי סיכוי גבוה פי שלושה לפתח אלצהיימר. מחקר בשבדיה גילה כי אנשים שמנים הם בעלי סיכוי גבוה פי שניים לפתח אלצהיימר גם כן.
נסו לשלב פעילות בעלת גירויים מנטליים, פיסיים וחברתיים יחד: אמנו את קבוצת הכדורגל של ילדכם או הרשמו לשיעורי ריקוד.
ואל תשכחו את נושא התזונה - אותם מזונות שטובים לבריאות הלב טובים גם לבריאות המוח כך שרצוי להמנע משומן רווי החוסם את העורקים וכדאי לצרוך חומצות שומן כאומגה 3 הנמצאות בדגים ובאגוזים.
מומלץ לאכול פירות, וירקות בעלי עלים כהים, העשירים במיוחד בוויטמין E ו-C החיוניים למוח. חוקרים מהרווארד גילו, כי אכילה של ירקות בעלי עלים ירוקים כמו תרד משפרת את התפקוד הקוגנטיבי. כמו-כן, ויטמין B וחומצה פולית הנמצאים בדגנים, בלחם ובפירות כמו תותים, חשובים לבריאות המוח.
