"אני לא מאמין שאני עשיתי זאת". את המילים הללו אמר זאהר בן יוסף דיאב-עלי, דקות ספורות לפני מתן גזר הדין שהתקבל בבית המשפט המחוזי בחיפה בעניינו.
עלי, אזרח ישראל, תושב כאוכב, סטודנט לתואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים אשר עבד כמורה למתמטיקה בבית ספר ביישוב בית צפאפה הואשם והורשע במסגרת עסקת טיעון בשלוש עבירות בהן: סיוע לאוייב במלחמה, מגע עם סוכן חוץ וכן חיפוי.
תחילת הפרשה בשנת 2004, כאשר הכיר עלי את נאאל, פעיל חמאס. השניים סיכמו ביניהם כי עלי יסייע לארגון החמאס במלחמתו נגד ישראל על-ידי הוצאה לפועל של פיגועי טרור בישראל, ובעיקר בירושלים. נאאל הבהיר כי כל שנותר על-מנת להוציא פיגועי התאבדות בשטח ישראל הוא למצוא יעד מתאים לביצועו.
כתב האישום מתאר סיורים משותפים של השניים לאיתור יעדים פוטנציאליים לפיגועים בירושלים, תכנון פיגועים, בין היתר במקומות כגון: בית הקפה בסמוך לאוניברסיטה, בית הקפה בסמוך לגן הפעמון, ומסעדה ברח' עמק רפאים, קווי אוטובוס שונים, אזור חנויות ברמת אשכול, וכן אולם חתונות בבית צפאפה.
בשיחות ביניהם נכנסו השניים לפרטים אודות השעות בהן רצוי לבצע את פיגועי ההתאבדות, היינו שעות שבהן יש במקום ריכוז גדול של אנשים. כך לממשל ביום 11.7.04 הובילו פעילי החמאס מחבל מתאבד מחברון לבית הקפה "קפית" הנמצא בעמק רפאים בירושלים. המחבל היה מצוייד במטען נפץ ובאקדח, אך מסיבה כלשהי, הוא שב על עקבותיו, מבלי שביצע את הפיגוע. נאאל התקשר אל עלי ביום שלמחרת והודיע לו כי "הגבינה התקלקלה", היינו, כפי שגם הבין העלי, כי פיגוע ההתאבדות לא יצא אל הפועל.
בית המשפט המחוזי בחיפה קבע היום (יום ה') את גזר הדין במשפטו של עלי. בדבריו האחרונים לפני מתן גזר הדין אמר עלי "עשיתי טעות נוראית... לא מאמין שאני עשיתי זאת", ותלה את הדבר במצבו הנפשי הקשה. עוד אמר עלי כי הוא מכיר בכך שהוא ראוי לעונש, אך ביקש רחמים.
השופטים ברלינר ושיף גזרו על עלי תקופת מאשר של 19 שנים, מהם 16 בפועל ושלוש על תנאי. נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט מיכה לינדנשטראוס, חלק על גזר דינם ואמר: "חמור במיוחד בעיניי, כי נאשם אשר גדל והתחנך כל חייו במדינה, היה למורה, סטודנט לתואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים, בוחר לקשור את גורלו עם ארגון טרור וזאת במקום לשמור אמונים למדינתו, מדינת ישראל, והכל מתוך מגמה לסייע לארגון העויין להוציא לפועל פיגועי טרור בישראל".
ועוד מוסיף השופט: "אין רחמים בליבי לנאשם זה ואותן נסיבות אישיות וגילויי החרטה שצויינו על-ידי בא כוחו, בסיכומיו, מתגמדות נוכח חומרת העבירות בהן הודה. הנאשם לא בחל בשום אמצעי בכדי לסייע לארגון הטרור חמאס, ובין קורבנותיו הפוטנציאלים, יכלו בוודאי להיות גם חבריו לספסל הלימודים באוניברסיטה העברית בירושלים וגם בני משפחותיהם ובוודאי גם אזרחים, ילדים, קשישים, חיילים, תיירים ואחרים הנוסעים באוטובוסים בירושלים, או יושבים בבתי הקפה בעיר".
בסוף דבריו ביקש השופט לינדנשטראוס לגזור על עלי 20 שנות מאסר בפועל שמתוכם 18 בפועל ושנתיים על תנאי וציין, כי גם עונש זה איננו גם "ממצה את הדין עם אזרח ישראלי אשר בגד במדינתו, בחבריו ואיבד רסן מוסרי ואנושי בנסיונותיו לסייע לארגון טרור שכל מטרתו היא, להביא להשמדת מדינת ישראל".
גזר הדין קובע כאמור עונש מאסר של 16 שנים בפועל ושלוש שנים על תנאי כמופיע בפסק דינם של השופטים ברלינר ושיף.
-
לגזר הדין המלא
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
