לא רואים בלילה

כשאנחנו נכנסים לאולם הקולנוע העיניים שלנו זקוקות לכמה דקות בכדי להסתגל לאור המעומעם לפני שנוכל למצוא את הכסא שלנו. אך עבור מי שסובל מעיוורון לילה, תהליך זה עשוי להמשך זמן רב הרבה יותר. עיוורון לילה גורם לבעיות בראייה באור מעומעם בכלל ובחושך בפרט, ותסמינים אלו יכולים להוביל לבעיות בהתמצאות בלילה או אפילו לפחד מהחשיכה.

עיוורון לילה נגרם ממספר בעיות, וחלק מהן ניתנות לטיפול בצורה פשוטה. דונלנד שוורץ, רופא, פרופסור לרופא עיניים באוניברסיטת קליפורניה מסביר בחדשות ABC מה יכול רופא העיניים לעשות כדי לעזור ולשקם את ראיית הלילה.

מהו עיוורון לילה?

עיוורון לילה יכול להתבטא במספר צורות. אחת התופעות בעטיין נקרא המצב עיוורון לילה היא הירידה ביכולת לראות בלילה. ישנם אנשים שסובלים מקוצר ראייה חמור יותר בלילה כשאישון העין מתרחב במצבי חשיכה, מצב הנקרא spherical aberration (ליקוי כדורי). אנשים הסובלים ממצב זה הופכים לקצרי ראייה בחשיכה. במקרה זה, סימנים רחוקים, כמו השלטים בכביש המהיר, עשויים שלא להראות בבירור בלילה.

מצב אחר הוא כאשר אנשים סובלים מקושי בהסתגלות לשינויים באור. לדוגמא, כאשר הם הולכים לקולנוע, נדרש זמן רב מאד עד שיצליחו להסתגל לראייה בחושך. מצב זה נגרם בשל חוסר בוויטמין A, או שהוא משקף בעיה רפואית בסיסית.

לבסוף, ישנו עיוורון לילה שונה לחלוטין, שהוא משמעותי ביותר, המתבטא באובדן הרצפטורים (קולטים במערכת העצבים). תאים אלו באחורי העין והרשתית הנקראים rods, מאפשרים ראייה היקפית וראייה באור מעומעם. אובדן של תאים אלו יכול להצביע על בעיה כמו 'רטיניטיס פיגמנטוזה', מחלה הגורמת לאיבוד ראייה מתקדם.

כיצד קובע הרופא את הסיבה לעיוורון לילה?

כאשר מטופל מדווח, כי הוא סובל מעיוורון לילה, חשוב לגלות את המצבים המדוייקים אליהם הוא מתייחס: האם אוביקטים מרוחקים נראים לו מטושטשים בלילה, האם אינו נייד בלילה או במצבים חשוכים, או האם אינו מסוגל לראות לצדדים ומתפשר על ראייתו ההיקפית. יש לאבחן סוגים אלו של תסמינים כדי לאפשר למטופל לקבל את הטיפול הנכון.

כיצד מטפלים בעיוורון לילה?

במידה והרופא משער כי עיוורון לילה נגרם פשוט מהסיבה שהמטופל סובל מקוצר ראייה חמור יותר בשעות הלילה, הדבר הראשון שיעשה הוא לבדוק את חדות הראייה כדי לאבחן את איכות הראייה באור רגיל. לאחר מכן יבדוק הרופא את שבירת קרני האור. במידה ועיוורון הלילה נגרם אכן בשל קוצר ראייה, המטופל יאלץ להרכיב משקפיים בלילה ומשמעות הדבר היא שימוש בסוג אחר של עדשות מאלו אותן הוא מרכיב בשעות היום.

במידה ונקבע כי קוצר הראייה אינו הסיבה לעיוורון הלילה וקיים חשש לעיוורון לילה שנגרם בשל אובדן תפקוד חלק מתאי ה-rods, תיערך בדיקה של שדה ראייה. בדיקה זו קובעת את הראייה ההקיפית של המטופל, והראייה הצדדית, שהיא הראייה בה משתמשים במצבים בהם רמת האור נמוכה.

יש לבצע בדיקות אלו כדי לקבוע האם תאי הרצפטורים ברשתית אינם מתפקדים כראוי אן האם הבעייה היא בתאי הגנגליון, תאים חשובים אחרים הנדרשים לראייה תקינה. נזק כזה ניתן להעריך אך פעמים רבות לא ניתן לעשות דבר אם תאים אלו ניזוקו.

במידה והרופא קובע, כי יש צורך בוויטמין A בלבד כדי לסייע לשקם את ראיית הלילה, יומלץ לחולה ליטול ויטמין. למטופלים הסובלים מ'רטיניטיס פיגמנטוזה' ויטמין A יכול לעזור אך לא לרפא.

מתי יש לפנות אל הרופא?

אין צורך להגיע לרופא בתוך ימים במידה ומזהים קושי בראיית לילה, אך רצוי לא לדחות את הפניה לרופא ליותר ממספר שבועות, ניתן לסייע לרופא על-ידי הסבר מסוייק של הבעייה: ראייה של שלטים, קושי בראייה כאשר האורות מאד מעומעמים או קושי בלילה, אפילו כשהולכים מהמיטה למטבח. תיאור מצבים קשים אלו יהיה לעזר לרופא כדי לקבוע מהי בדיוק הבעיה. בנוסף, 'רטיניטיס פיגמנטוזה' הוא מצב העובר בדרך כלל בתורשה, לכן אנשים שיש להם קרובים הסובלים מהמצב צריכים לדווח על כך לרופא מאחר והסיכויים שלהם לפתח את המחלה גבוהים במיוחד.