ממחלקת פעילות המשק במטבע חוץ בבנק ישראל נמסר (יום ד', 6.7.05), כי בחודש יוני פוחת השקל מול הדולר בשיעור של 3.6%, ומול הסל, בשיעור של 2.9%. שיעור זה בולט על-רקע היציבות הרבה שאפיינה את שער החליפין של השקל בתקופה האחרונה, אך הוא אינו חריג בהשוואה לתנודתיות של שערי החליפין הן במדינות מפותחות והן בשווקים המתעוררים.
הפיחות החל על-רקע התחזקות הדולר אל מול רוב המטבעות בעולם, בעיקר במחצית הראשונה של החודש, ובהמשך מקורו בעיקר בגורמים מקומיים, שהתבטאו בעיקר ברכישות מט"ח על-ידי משקי בית.
הפעילות בשוק התאפיינה בפעילות בכיוונים מנוגדים של המגזרים השונים - רכישות מט"ח של משקי בית ושל משקיעים מוסדיים, ומכירות מט"ח של המגזר העיסקי ושל תושבי חוץ. פועל יוצא מכך הוא שמכירות המט"ח של מערכת הבנקאות היו מתונות ביותר.
בסיכון שער החליפין נרשמה עלייה חדה. לעומת זאת, לא חל שינוי בפרמיית הסיכון של המשק הישראלי. סטיית התקן הגלומה באופציות שמעבר לדלפק עלתה במהלך החודש ב-2.2 נקודות אחוז לרמה של 6.5%. זאת, לאחר ירידה מתמשכת מתחילת השנה. לעומת זאת, בשווקים המתעוררים נמשכה הירידה בסיכון שער החליפין. עיקר העלייה בסטיית התקן הגלומה הייתה בטווחים הקצרים - כ-4 נקודות אחוז - דבר המצביע על התגברותה של אי וודאות קצרת טווח.
עלייה בצבירה בפיקדונות מט"ח
עוד נמסר מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח, כי בחודש יוני צברו משקי הבית כ-520 מיליוני דולרים בקרנות נאמנות המשקיעות בנכסים במט"ח, בארץ ובחו"ל, ושייעודן העיקרי הוא הצמדה לשער החליפין של הדולר. בנוסף חלה עלייה בצבירה בפיקדונות מט"ח בבנקים בארץ, אך לא ניכרת העברה לפיקדונות בבנקים בחו"ל. במקביל מימשו משקי הבית אחזקות בקרנות נאמנות המשקיעות באג"ח בארץ ובמניות בת"א. פעילותם של משקי הבית מתרחשת על-רקע הצמצום המתמשך בפער הריביות בין השקל לדולר, ועל רקע החלת השלב האחרון של הרפורמה במס. נראה כי העיתוי קשור בהתגברותם של גורמי אי-ודאות קצרי טווח הקשורים בתהליכים הגיאו-פוליטיים.
המשקיעים המוסדיים השקיעו בנכסים זרים בחו"ל בחודש יוני כ-300 מיליוני דולרים. החודש ניכרת התגברות מסוימת בקצב ההשקעות בחו"ל בהשוואה לחודשים הקודמים. מתחילת השנה השקיעו המשקיעים המוסדיים בנכסים זרים כ-1.1 מיליארדי דולרים. הגידול המתמשך בהשקעות בחו"ל מתרחש על-רקע החלתו של השלב האחרון של הרפורמה במיסוי בתחילת 2005, שביטל את האפליה במיסוי שהייתה קיימת לטובת השקעה מקומית על פני השקעות בני"ע זרים.
הסקטור העיסקי מכר מט"ח בהיקפים ניכרים באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים. זאת, בניגוד לחודשים קודמים, בהם רכש מט"ח בסכומים גדולים, בעיקר באמצעות פירעונות אשראי ממערכת הבנקאות. השינוי במגמה, תואם את דפוס ההתנהגות ארוך הטווח, של פעילות בניגוד למגמת שער החליפין.
תושבי חוץ מכרו נטו במהלך חודש יוני מט"ח בהיקף של כ-100 מיליוני דולרים. עם זאת, כיוון פעילותם במכשירים השונים לא היה אחיד: מצד אחד הגבירו במידה ניכרת את היקף השקעותיהם בבורסה לני"ע בת"א, הן באמצעות אג"ח (בעיקר שחרים ארוכים) והן באמצעות מניות - כ-400 מיליוני דולרים. במקביל, רכשו תושבי חוץ היקפים ניכרים של מט"ח לזמן קצר באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים, בעיקר בעיסקות עתידיות, שאופיינו בהטרוגניות רבה- לצד תושבי חוץ רוכשי מט"ח היו גם תושבי חוץ שמכרו מט"ח.
