תופעת הסחר בבני אדם הולכת ומתפשטת בישראל. את ממדיה מרגישים בייחוד בשנים האחרונות בהן גדל הסחר בנשים למטרות זנות. מזה זמן רב מודעים במשרד המשפטים לקיום התופעה ועוד יותר מודעים לאזלת היד המשפטית והחוקית שאינה מאפשרת לטפל בנגע. הבעיה החקיקתית בה נתקלו רשויות החוק נבעה מן העובדה כי עד עתה היתה מוגבלת האכיפה והענישה לעיסוק בזנות בלבד מבלי לתת דגש על סחר בבני אדם לעיסוק בזנות. כך נוצר מצב בו אותן נשים היו נענשות בעוד שהסרסורים ומפעילי "דירות האירוח" היו חומקים מעונש.

בהצעת חוק חדשה (א', 10.7.05) עומד משרד המשפטים להסדיר את דרך הטיפול בכל תופעת הסחר בבני אדם. יש לציין, כי ממשלת ישראל תומכת בהצעת החוק, דבר המבטיח לה רוב בממשלה ובכנסת ומעלה את הסיכויים כי תתקבל בכל שלבי החקיקה.

"בשנים האחרונות פשה בחברה הבינלאומית תופעה חדשה נושנה. מדובר בשעבוד אנשים בתנאים המגיעים כדי עבדות מודרנית. תופעה זו התפתחה על-רקע של עוני, גידול בילודה בארצות מתפתחות מסויימות וכירסום תבניות התנהגות מסורתיות בעקבות מודרניזציה", נכתב בהצעה.

"תהליכים אלה הביאו לפגיעות מוגברת של עניים מרודים ולפתיחותם לשידול על-ידי עברייניים להגר לארצות רווחה מתוך הבטחה שמהלך זה ישפר את חייהם ואת חיי בני משפחותיהם", כותבים מנסחי חוק העונשין (תיקון - סחר בבני אדם) בתחילת דברי החוק.

עוד הם מציינים, כי "בישראל, תופעה זו התפתחה משנות התשעים של המאה הקודמת והיא מתרכזת בייבוא נשים מארצות מקור למטרת העסקתן בזנות, אך מתחיל להתפתח בארץ גם סחר למטרות אחרות, ולמשל: עבדות, נטילת אבר מאברי הגוף ונטילת תינוקות ממי שילדה אותן".

החוק המוצע יעניק כלים לשיפור המאבק בסחר ולהגנה על קורבנותיו ויתאים, הלכה למעשה, את החוק הישראלי לאמנות בינלאומיות על-מנת לאפשר לישראל ליטול חלק מלא במאבק הבינלאומי נגד סחר בבני אדם.

עיקרי התיקונים המוצעים בהצעת החוק הם:

1. החלת סמכות שיפוט על עבירות סחר בבני אדם שנעברו בידי אזרח ישראלי גם כשמעשים אלה אינן עבירות במדינה שבה הן בוצעו.

2. מיקום עבירות הסחר בבני אדם בפרק העוסק בפגיעות בחירות שכן זה הערך העיקרי המופר על-ידי מעשים אלה.

התיקונים מרחיבים את עבירת הסחר בבני אדם מעבר למטרת העיסוק בזנות ועורכים תיקונים בעבירות החטיפה כדי שאלה יחולו על התופעות החדשות שהתפתחו לאחרונה. בנוסף לכך, התיקונים מעצבים מחדש את סעיף 376 הקיים לחוק העונשין העוסק בעבודת כפייה כדי שהוא יבטא את חומרת העבדות המודרנית. הם גם קובעים עבירת עיכוב דרכון בנסיבות מחמירות כדי להתאים את החקיקה לשימוש בעיכוב דרכון ככלי לביצוע עבירות סחר. כמו כן, הם קובעים עונש מזערי לעבירות חטיפה מסויימות ולעבירות סחר.

3.תיקונים פרוצדורליים שנועדו לתת למשטרה ולתביעה הכללית כלים במאבק נגד תופעת הסחר והם:

א. מתן סמכות לבית המשפט לחלט רכוש הקשור לעבירת סחר וזאת לשם מטרות הקשורות בהגנה על נפגעי אותן עבירות, במניעתן ובאכיפתן.

ב. קביעת עבירת הסחר בבני אדם כעבירה שיש עמה חזקת מסוכנות לענין מעצר עד תום ההליכים.

4. תיקון לחוק עזרה משפטית בין מדינות, זאת כדי להקל על שיתוף הפעולה בין המדינה למדינות אחרות בכל הקשור לאכיפת צווי חילוט זרים.

עוד קובע החוק החדש סדרת תיקונים שנועדו להגן על קורבנות הסחר:

1. מתן סמכות לבית המשפט לדון בדלתיים סגורות אם ראה צורך בכך לשם הגנה על ענינו של נפגע עבירת סחר בבני אדם.

2. מתן סמכות לבתי משפט לאסור לפרסם שם של מתלונן או ניזוק שהוא קטין במשפט בשל עבירת סחר בבני אדם בלי רשות בית המשפט.

3. תיקון חוק הכניסה לישראל, ומתן סמכות לשר הפנים להעניק אשרה ורשיון ישיבה לנפגע עבירת סחר בבני אדם משיקולים הומניטאריים.

"תיקונים אלה נועדו ליצור מעין תנועת מלקחיים כדי לקדם את המאבק בסחר בבני אדם שכונה על-ידי כב' השופט חשין "מלחמת חורמה ... כמלחמת ישראל בעמלק: אף זו מלחמה היא שאין בה, לא שביתת נשק ולא פשרה" כותבים מנסחי החוק.

הלכה למעשה, מוסיף החוק סמכויות נרחבות לגופים שונים, מחדד ניסוחים ומציין מפורשות את רמות הענישה הראויות על עבירות הסחר בבני אדם.

כך למשל, על-פי החוק החדש, אדם אשר חוטף אדם אחר למטרת המתה, כליאה, סחיטה, עבדות, עיסוק בזנות, השתתפות בפרסום תועבה או בהצגת תועבה או עבירת מין - דינו מאסר 20 שנה. אדם הכופה על אדם אחר לעבוד כעבד תוך שימוש בכוח, תוך איום בשימוש בכוח או תוך הפעלת אמצעי לחץ אחר- דינו מאסר 16 שנים. לעניין זה מגדיר החוק "עבד" כ"אדם שאחר מפעיל עליו סמכויות הנלוות ככלל לזכות הקנין".

גם על עבירת ה"סחר בבני אדם" מטיל המחוקק מאסר של 16 שנים כאשר לעניין זה מגדיר המחוקקת "סחר בבני אדם" כ"המוכר או קונה אדם, או עושה עסקה אחרת באדם בין שהיא בתמורה ובין שהיא אינה בתמורה".

עוד קובע החוק, "עונש מזערי" על אדם אשר הורשע בעבירת "חטיפה בנסיבות מחמירות" או "סחר בבני אדם" כך עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה לא יפחת מ-4 שנים.