במכתב חריג ביותר ששלח השבוע היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לעורך עיתון ידיעות אחרונות, רפי גינת, לעיתונאי בוקי נאה, מבקש מזוז מהשניים שלא להתבטא בחומרה ובחריפות נגד המתנחלים. מכתבו של מזוז נשלח בעקבות מאמר שפורסם ביום 30.6.05 בעיתון ידיעות אחרונות, תחת הכותרת: "מתנחלים נמאסתם!".
במכתב דומה ששלח מזוז לסמנכ"ל התוכן של "וואלה תקשורת" בעניין כתבה שפורסמה באתר האינטרנט תחת הכותרת: "כך תעיפו את המתנחלים מהכביש", מזהיר מזוז את כותב המאמר ועורכי האתר מפני העמדה לדין פלילי.
במאמר שפורסם בעיתון "ידיעות אחרונות" נזכרו, בין היתר, הדברים הבאים שנכתבו בעיתון: "הבא שמתקרב אלי בצומת עם הסרטים הכתומים שלו חוטף ממני אגרופן לתוך הפנים. אם המשטרה לא תשבור לכם את העצמות, אני אשבור לכם את העצמות". אלא שכנראה הדברים הקשים התקבלו במורת רוח אצל מזוז, אשר החליט לשלוח מכתב לעיתון ידיעות, לעורכו ולכתב.
במכתבו לגינת ונאה מיום 7.7.05 כותב מזוז: "ביום 30.6.2005 פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות" מאמר המערכת שבנדון, אשר התייחס לנקיטת פעולות אלימות נגד תומכי ההינתקות... למרות אופיין המקומם של חסימות הכבישים, הרי שהטיפול בהן ומניעתן הינם עניין לרשויות האכיפה ואין מקום לדעתנו בשיח הציבורי לביטויים חמורים מעין אלה, העלולים לעודד אלימות, גם אם לא זו הכוונה ולעלות כדי עבירה פלילית".
עוד מוסיף מזוז: "לפיכך, אנו מוצאים לנכון לבקשכם להקפיד להבא להימנע מהתבטאויות מעין אלה, במיוחד בתקופה כה רגישה".
כתבה נוספת שעשתה שימוש בשפה קשה פורסמה באתר "וואלה" תחת הכותרת: "כך תעיפו את המתנחלים מהכביש" נכתבו שורה של צעדים שניתן לעשות "כדי להבריח את קומנדו ההתנחלויות חזרה לג'בלאות שלהם". בין הדברים שנזכרו היו הצעות כגון: לרדת לאיילון עם שרשראות כבדות, נבוטים או אגרופים עם נצרה משוחררת, שפיכת מים על חוסמי הכבישים, שפיכת ג'ריקנים עם נפט על המתפרעים והצתתם, דקירת חוסמי הכבשים בדוקרנים ועוד.
גם במכתב זה חוזר מזוז על כך שמדובר בהתבטאויות חמורות, אך מבהיר כי לאור המדיניות הכללית המרוסנת ונסיבות העניין הוחלט שלא להורות על פתיחה בחקירה נגד כותב המאמר ועורך האתר.
מעבר לניסוח הנוזף שננקט בשני המכתבים, ובקשתו החריגה של היועץ המשפטי, נראה כי דבריו של מזוז הינם אזהרה ראשונה ואחרונה לפני נקיטה בהליכים משפטיים נגד אמצעי התקשורת שיבחרו בתקופה זו להתבטא בשפה קשה.
כאן יש לציין את סעיף 136 בפרק ח' לחוק העונשין (פגיעות בסדרי המשטר והחברה) אשר מציין מהי "המרדה".
לפי החוק "להמריד" פירושו:
1. להביא לידי שנאה, בוז או אי-נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין;
2. להסית או לגרות את יושבי הארץ שינסו להשיג, בדרכים לא כשרות, שינויו של דבר שיסודו בדין;
3. לעורר אי-רצון או מורת רוח בקרב יושבי הארץ;
3. לעורר מדנים ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסין.
סעיף 134 לפרק זה מסביר מהו "פרסום המרדה", לפיו: "המפרסם, מדפיס, או משעתק פרסום ויש בו כדי להמריד, דינו - מאסר חמש שנים והפרסום יחולט".
התביעה בישראל ממעטת לעשות שימוש בעבירת ההמרדה משום פגיעתה בחופש הביטוי. בשל זאת, קובע החוק, כי כל כתב אישום בגין המרדה מצריך את הסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה.
