מואזם בג היה למעלה משנתיים במחנה המעצר האמריקני במפרץ גואנטנמו שבקובה, הידוע לשמצה, בו מוחזקים, בין היתר, עצירים מוסלמים ילידי בריטניה, קיצונים ופעילים באל-קאעידה. במהלך התקופה בה שהה בכלא הכיר את אותם מוסלמים קיצונים אשר דיברו על הכעס שלהם כלפי ארה"ב, כך הם הגדירו אותו. חלקם גם דיברו על התקפות מתוכננות, רבים מהם גויסו על-ידי קיצונים זרים.
בג, אשר מכחיש את האשמות ארה"ב נגדו, כי סייע למנהיג אל-קאעידה, אוסאמה בן-לאדן, בפעולותיו, מציע את נקודת המבט שלו - על מניעים אפשריים של הקיצונים האיסלמים לביצוע פיגועים, כאלה כמו
הפיגועים המזעזעים שפקדו את לונדון בסוף השבוע שעבר.
את הגזענות בבריטניה יש שיתרצו בחלק מהמקרים במצב של חוסר-הטמעות בחלק מהקהילות, הכעס על הנעשה בעירק, אפגניסטן, ומחנות המעצר של האמריקנים בגואנטנמו - כל אלה עלולים להיות גורמים במניעי המחבלים, כך טוען גם בג, יליד פקיסטן (37) בראיון לסוכנות הידיעות איי.פי, שישה חודשים לאחר שחרורו מהמחנה בקובה. בריטניה ערכה מו"מ לשחרורו יחד עם
שלושה בריטים נוספים.
כמו מוסלמים רבים, מספר בג כי גדל בבירמינגהאם, העיר השנייה בגודלה באנגליה, שאפשר לומר עליה כי היא בהחלט מגוונת מבחינה אתנית, וכי חש בקונפליקט הפנימי בין בריטניה ופקיסטן. "שוחחתי עם אנשים רבים שהצהירו על עצמם כחברים באל-קאעידה כשהייתי בגואנטנמו, ויש בהחלט אינדוקטרינציה בקהילות רבות בבריטניה", אמר בראיון טלפוני בלונדון.
בג תיאר את הגזענות בה נתקל כשגדל בשנות השמונים באנגליה. כמה מחבריו הפקיסטנים הוכו על-ידי גלוחי-ראש, כך סיפר. "כמעט כל אחד אז הוטרד בנקודה מסוימת על כך שהיה כהה-עור, על שהיה פקיסטני".
אך החלוקה בין מוסלמים ולא-מוסלמים היתה אקוטית יותר באזורים כגון מערב יורקשייר, אשר כולל את לידס, העיר הצפונית ממנה יצאו לפחות שלושה מארבעת המחבלים המתאבדים בהתקפות על לונדון. המחבל הרביעי ככל הנראה יליד ג'מייקה.
שלא כמו בירמינגהאם, בג אמר כי כיסים של מערב יורקשייר נשלטים על-ידי מהגרים מאזורים מסוימים. רבות מהקבוצות לא התבוללו לתוך התרבות הבריטית, מה שהפך את זה לקל יותר לקיצונים לגייס פעילים ולהעמיק את הפילוג והשנאה. השכונות מהן הגיעו
המחבלים המתאבדים בלונדון, ברובן נשלטות על-ידי רוב פקיסטני.
בג אמר עוד, כי מוסלמים רבים שחיים בבריטניה גויסו על-ידי קבוצות פקיסטניות ללמוד וללחום בקשמיר, הגבול בהימליה אשר הודו ופקיסטן טוענות לריבונות עליו. "בדיוק כמו שהצבא אינו מגייס מבוגרים, הקבוצות הללו יודעות לחפש את הצעירים. הם לוחמים חזקים יותר; קל יותר להשפיע עליהם". מלבד זאת, אומר בג כי נושאים אחרים גם כן מוסיפים שמן למדורת השנאה בקהילה - בעיקר הנושא של מחנה גואנטנמו בקובה. "זה נושא שאיחד קהילות מוסלמיות לאחרונה", אמר בג, אשר כותב בימים אלה ספר על שהותו במתקן הכליאה. "למרות שיש אנשים מלמעלה מ-40 מדינות שם, רובם מוסלמים וזו הסיבה שאנשים מדברים על זה".
עשרות מקרים של התעללות באסירים תועדו ופורסמו כבר, בהם הפרטים על החקירה על-פי אילצו חיילים אמריקנים את האסירים לעמוד על הראש בתחתונים וחיברו רצועות לצוואר האסיר, הפשיטו את האסירים והשפילו אותם ועוד. אחד מהבריטים שנאסר בגואנטנמו, פרוז עבאסי מדרום לונדון, כתב את זכרונותיו מהכלא על-פיהם הוא ביצע נסיונות התאבדות לפני שגילה את האיסלם. בביוגרפיה אפשר למצוא רמזים לשאלות כיצד מחבלים צעירים יכולים בקלות להישאב לעולם האלים. לאחר שקרא ספרים על האיסלם והג'יהאד ועל מלחמת הקוד, הצטרף לקבצה פעילה SOS (שארייה, החוק האיסלמי) במסגד בפינסבורי שבלונדון - אחד המסגדים הגדולים בעיר. מאוחר יותר התעניין גם בטליבן ובמלחמה באפגניסטן. למרות שהודה כי השתתף במחנה אימונים באפגניסטן, הוא מכחשי שהיה חבר באל-קאעידה.
"דבר אחד ברור: הם (המחבלים המתאבדים) הונעו יותר משנאה מאשר מאמונה באיסלם", כך אמר אינאיט בונגלאווה, דובר מטעם מועצת המוסלמים בבריטניה. בג הוסיף, כי לא הגיוני הדבר, כי מחבלים מתאבדים מוסלמים יפגעו בבריטניה, מדינה שהפרופיל המוסלמי בה גבוה מאד, ובה חופש הדת והתרבות רחבה יותר מאשר מקומות רבים אחרים באירופה. "הייתי דתי אבל מעולם זה לא גרם לי להרגיש שאני חייב לבצע התקפות", אמר בג. "מה שקרה הוא שנראה שהקווים הונחו מחדש בתוך פגיעה באזרחים אשר לא היתה להם שום נאמנות נראית לעין למדינה שהם חיו בה".
בג היה באפגניסטן כשארה"ב פתחה במלחמה בטרם לכידתו. לדבריו, היה שם כדי להתחיל בית ספר יסודי. בג הוא מורה לשפות וסטודנט למשפטים אשר מנהל חנות ספרים ומוכר ספרי הסטוריה ודת וקלטות וידאו. הוא עבר עם משפחתו לאפגניסטן, לטענת משפחתו, כדי לבצע עבודות התנדבות וצדקה. "מה שאני ומה שמוסלמים אחרים נאבדים בו, הוא השאלה מדוע יכול אדם לבצע את ההתקפות הללו במדינה שבה יש כל כך הרבה חופש", אמר. "לצעדי אני חושב שההתקפות יהיו בעלות השפעה עמוקה על הקהילה המוסלמית בריטניה בטרם ניתן יהיה לקבל תשובה על שאלה זו".
