כנס לישכת עורכי הדין הנערך בימים אלו (יום ג', 7.5.02) באילת משך אליו את בכירי מערכת המשפט הישראלית, ואורחים רבים מחו"ל. המסגרת הכנס דנים המשתתפים בסוגיות משפטיות רבות.
בין השאר נדונו הנושאים הבאים:
משפט וטרור
"בעצם השתתפותכם בכנס הוכחתם את ניצחון המשפט על הטרור", אמר יו"ר הוועדה ליחסים בינלאומיים של לישכת עורכי הדין, עו"ד יעקב כץ, לראשי הלשכות ועורכי הדין אשר הגיעו מחו"ל לכבוד הכנס.
במהלך הכנס נשאו דברים סגני הנשיאים של לשכות עורכי הדין בסקוטלנד, וגרמניה, וחבר מועצת לישכת עורכי הדין בפריז.
בדבריו הדגיש עו"ד כץ את התמודדות מערכת המשפט עם הטרור במשך 54 שנות הקיום של מדינת ישראל, והצלחתה ליצור את האיזונים שבין מלחמה על ביטחון התושבים מחד גיסא, ושמירה על זכויות האדם, כבודם וחירותם מאידך.
יתר הדוברים התייחסו לחקיקה החדשה במדינותיהם שנועדה לטפל באיום הטרור והתמודדות מערכת המשפט עם השמירה על זכויות האדם.
גלובליזציה של משרדי עריכת הדין
אחת הסוגיות שעלו בכנס היא הגלובליזציה והשלכותיה על משרדי עריכת הדין. גלובליזציה זו הביאה משרדים רבים בישראל לשתף פעולה עם משרדי עורכי דין בחו"ל.
עורכת הדין יעל ברץ הסבירה כי גלובליזציית ההי-טק הישראלית הולידה את הצורך בשיתוף פעולה יום יומי בין משרדי עו"ד בישראל ובחו"ל. כמו כן, ציינו הדוברים את התופעה של פתיחת משרדים משותפים ברחבי העולם, ולאחרונה בעיקר בארצות מזרח אירופה.
ד"ר נורברט ווסטנברגר סקר את השנויים באיחוד האירופי בנושא של עיסוק במקצוע עריכת הדין ללא גבולות בכל רחבי אירופה, וכן את ההיתר שניתן בגרמניה לשיתוף פעולה בין עורכי דין למקצועות אחרים, דוגמת ראיית החשבון.
חידושים במשפט המנהלי
שופטת בית המשפט העליון דליה דורנר טענה בדיון כי חקיקת חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, הוסיפו למשפט המנהלי את מבחן המידתיות. מבחן זה משמש לדבריה גם לצורך הכרעה בדיני מלחמה.
דורנר הוסיפה כי עקרון המידתיות והסבירות משתלבים זה בזה ומשמשים לאיזון בין זכויות מתחרות. הם ממלאים בתוכן את זכויות היסוד של המשפט הישראלי. זאת למרות שהעקרונות מטילים נטלים כבדים על הרשויות.
כל הדוברים היו תמימי דעים שהמשפט המנהלי לא איבד מחשיבותו, אלא רק שינה את אופיו.
פרופ' ברוך ברכה הסב את תשומת לב האורחים לקך שסעיף שמירת הדינים של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו פקע במרץ 2002, ולכן חקיקה ישנה וחדשה צריכה לעמוד בתנאי חוק היסוד. (הסעיף הורה שחקיקה ישנה שנחקקה טרם חוק היסוד לא תיפסל).
עו"ד חנן מלצר התייחס למדיניות ההפרטה וציין שבית המשפט קידם אותה. מלצר ביקר את מוכנות בית המשפט להתערב בשיקולי מדיניות. כן ציין מלצר כי הפגם בהפרטה כפי שהיא מתבצעת הוא ששיטת הזיכיונות אינה פועלת. לדבריו, זיכיונו הופכים תמידיים, תחת החזרת הגוף שהופרט לרשות המדינה. לדעת עו"ד מלצר, על בית המשפט העליון לדון בנושאי ההפרטה על מנת לזרז את הטיפול המשפטי בהם, בייחוד נוכח העובדה שבג"צ הפך את רוב ההחלטות.
הגבלים עסקיים
הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד דרור שטרום אמר בפתיחת הדיון בנושא כי "המשבר בבנק למחסר רק יחריף את ריכוזיות הבנקים הגדולים. על הממשלה להתיר לגורמי אשראי נוספים לפעול בשוק".
בין השאר סקר הממונה את ההתקדמות בהגנה ממונופולים בשנת 2001, וניתח את הפסיקה בנושא. כמו כן שיבח שטרום את הפרשנות הרחבה שהעניק בית המשפט העליון למונח "הסדר כובל", אשר הגביר את ההגנה האזרחית על תחרות.
לדברי שטרום, פסיקת בית המשפט המחוזי החמירה את הענישה הפלילית בתחום, ובית הדין להגבלים עסקיים צמצם את יכולתו של צד ג' להתערב בהליכי מיזוג.
משרדו, אמר, התמקד בתחומים הבעייתיים: מניעת מיזוגים ושבירת קרטלים.
עורך הדין צבי אגמון התייחס לבעיית ריבוי הרגולטורים בתחומים מסויימים ואמר שהיא יוצרת התנגשויות בין דינים. הדבר פוגע בשחקנים נחשלים בשוק, וכפועל יוצא בתחרות עצמה.
תובענות ייצוגיות
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד חשין, סיפר במהלך מושב התובענות הייצוגיות כי הניסיון מלמד שרוב הבקשות לאשר תובענות ייצוגיות בישראל נדחתה על-ידי בתי המשפט, למרות חשיבותן הרבה בתחום אכיפת חוק הגנת הצרכן.
השופט דוד חשין אמר שגם בארה"ב דרוש אישור בית משפט להגשת תובענה ייצוגית. על התובע להוכיח סיכוי סביר להצלחת התובענה. בארה"ב פסל בית המשפט הפדראלי גישה זו, באמרו כי היא פוגעת בזכות הקניינית לגישה חופשית לערכאות. בישראל החוק אינו דורש זאת במפורש, אך בית המשפט קבע הלכה היוצרת באופן מעשי חובה כזו.
השופט חשין רואה במבחן כמחמיר וחושב שיש להקל בעניינו, ולאפשר תובענות גם כאשר הצלחתן מוטלת בספק. כך יוסר גם איום ההפסד הכמעט ודאי מראשו של כל נתבע בתביעה ייצוגית.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
